ולפ"ז אפילו אי דר ישראל כשר עם גוי ומומר לחלל שבת בחצר אחד יש להתיר טלטול בלא שכירות רשות אע"ג דכאן ליכא למימר כדלעיל דיעשה עירוב וממ"נ יועיל דאם המחלל שבת אינו מודה בעירוב הרי אינו אוסר לבעל נשמת אדם ואם מודה בעירוב הרי עירב, דזה אינו דאם המחלל שבת מודה בעירוב ואינו כנכרי לקולא הרי הנכרי אוסר משום ב' ישראלים עם הנכרי וצריך עכ"פ לשכור רשות מן הנכרי, אבל אי אמרינן דהמחלל שבת לכל מילי חשוב כנכרי א"כ גם כאן הרי הוא כחד ישראל עם ב' נכרים ואינו אוסר.
מלמד להועיל חלק א · חלק ע״ב סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.