מלמד להועיל חלק א · חלק ע״ב סימן י״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

איברא דבנידון דידן צריך עיון קצת דאפילו להסוברים דלא החמירו במחלל שבת יותר מבנכרי וכמו בחד ישראל עם נכרי אינו אוסר כמו כן חד ישראל עם מחלל שבת מותר מ"מ י"ל דבנידון דידן דחוץ מישראלים מחללי שבת גם נכרים דרים בחצר הרי הנכרים אוסרים דמה טעם אמרו דבחד ישראל עם נכרים אינו אסור משום דלא שכיח דישראל מירתת משום דנכרים חשידי אש"ד, אמנם אם גם ישראלים דרים בחצר אף דמחללי שבת הן מ"מ לא מירתת ישראל מהנכרים ושכיח שידור ביניהם וא"כ ליתסר משום הנכרים. אמנם אחר העיון זה אינו דהא באמת ישראל מחלל שבת מדינא אוסר דאין סברא משום דמחלל שבת דירתו כדירת בהמה וע"כ צ"ל כיון דחכמים עשאוהו כנכרי משום שלא ילמד ממעשיו עשאוהו גם לקולא כנכרי דאין דירתו דירה ואינו אוסר בחד ישראל וא"כ גם לענין זה הוא כנכרי דאינו אוסר עם נכרים בחר ישראל. ועוד דהא עיקר ראיתן של הסוברים דגם דקולא הוא כנכרי מדלא הזכירו הפוסקים דלקולא אינו כנכרי, וא"כ צ"ל דגם לענין זה אף לקולא הוא כנכרי דאינו אוסר עם הנכרים בחד ישראל. ומעתה בנידון דידן בסוכה שהוא שעת הדחק בודאי יש לסמוך אמקילין בעירוב ואפשר אפילו שלא בשעת הדחק יש להתיר. וטוב לעשות עירוב ויש לצרף אז דעת קצת אחרונים דבזה"ז דאנו דרין בלא"ה בין הנכרים ל"ש גזירה שמא ילמד ממעשיו וא"צ לשכור רשות מהנכרי (ע' מה שהובא בס' אורחות חיים סי' שפ"ב).
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.