ומה שדחה הרב זצ"ל ראייתי ממכילתא דרשב"י ומדייק לשון יחזר אחריהן דמשמע דוקא שלא יחזר אחריהן אבל אם משברין לפניו צריך למונעם זה אינו דא"כ ליפלוג ולתני בדידה ולמה לו לחלק בין כבוי נר ובין שבירת חרסים הו"ל למימר בשבירת חרסים גופא שא"צ לחזור אחריהן ה' ומו"ר מהר"ם שיק שו"ת הא"ח סי' קנ"ז וה"ג מו"ה יואל אונגאר בשו"ת שאינו עושה דבר זה לצרכנו, דאם היה אומר דישבר חרסים לפנינו הייתי טועה ואומר דגם לצרכנו מותר ע"כ אמר דלא יחזר אחריהם כשהם בפני עצמם ובודאי עושים לצורך עצמם ולא לצרכנו. ומה שפי' הרב זצ"ל בברייתא דירכין לו יתר ג"כ במח"כ הוא דוחק גדול, ואין אני מאריך בזה כי אינו צורך לעניננו. וע' תשובות שואל ומשיב מ"ג ח"א סי' קי"ז שמקיל ג"כ בלצורכו של קטן עיי"ש.
מלמד להועיל חלק א · חלק נ״ח סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.