מלמד להועיל חלק א · חלק נ״א סימן א׳

פשוט שאין לברך על ההפטרה אלא אחר הקריאה בס"ת כמ"ש הרמ"א בסי' רפ"ד סעיף א' וכנראה שם דוקא אחר קריאה ז' גברי תקנו. ואין מפטירין בנביא במנחה בשבת כמ"ש בסי' קל"ה, והיא משנה מפורשת במגילה כ"א ע"א והא דמשמע בשבת דף כ"ד ע"א שהיו מפטירין בנביא במנחה בשבת כבר כתבו התוס' שם דהפירוש הוא בכתובים ורש"י הביא בשם תשובות הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא במנחה בשבת עשרה פסוקים וכיון שנתבטלה נתבטלה ולפיכך אין לברך (וע' ר"ן ר"פ הקורא עומד), ואפילו לפי מנהג הקדום נראה מדברי רש"י דאסור לקרות ההפטרה בצבור במנחה שהיא יותר מעשרה פסוקים עפ"י הרוב, וכיון שאין קורין עפ"י הרוב בתורה כל כך פסוקים במנחה כמו שבהפטרה אם קורין ההפטרה נראה כאלו כבוד נביא עדיף מכבוד תורה, ואף שבמנחה ביום הכפורים וגם בתענית ההפטרה גדולה יותר מפרשת הקריאה מ"מ אין לעשות כן בתמידות.