ובקהלת עדת ישראל נתקן עפ"י מו"ר ר' עזריאל הילדעסהיימער זצ"ל שבעד הנערים שאין יכולין לבוא לבהכ"נ לפני הצהרים קורין אחר הצהרים ב' או ג' שעות כל הסדרה וקורין ז' גברי ואומרין ההפטרה עם הברכות ואח"כ מתפללין מוסף עד גמירא, ואח"כ מתפללין מנחה עם קריאה ג' גברי. ואף שיש לפקפק על זה (ע' ספר תורת חיים על או"ח סי' קל"ה) מ"מ כבר הורה זקן. וכתב בדגול מרבבה סי' קל"ה דאם בטלו בשחרית הקריאה ובמנחה מצאו מנוחה אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה. וכתב על זה בספר משנה ברורה ויקראו הסדר של שחרית קודם התחלת המנחה ואח"כ יאמרו אשרי ובא לציון ואח"כ יקראו קריאה של מנחה כנהוג עכ"ל. והנה זה הוא רק אם פעם אחת בטלו מחמת אונס, אך קשה לתקן כן לחלוטין. אמנם כדי שלא תשתכח תורת קריאת ס"ת מן הנערים הנצרכין ללכת לבתי גימנאזיען ולשאר בתי ספר בש"ק תקנו בדוחק לעשות כן בכל שבת, וגם מתפללין מוסף עם מנין. ובודאי אם נמצה עומק הדין אין לעמוד בדין עם תקון זה. אך עת לעשות לד' הפרו תורתך.
מלמד להועיל חלק א · חלק נ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
