מלמד להועיל חלק א · חלק מ״ד סימן א׳

שאלה:מאת הרב המאור הג' מוה' זעקל באמבערגער אבדק"ק קיזזינגען. היכא דמותר להחם תבשילין על הכירה בעד החולים שאין בהם סכנה אי מותר להעמיד ע"י גוי על אותה הכירה מים קודם שיסיק את הכירה כדי להדיח באותן מים את הכלים הנצרכין לשבת בין לחולים בין לבריאים. והנה השואל האריך בכרא דהתירא וראיתו ממה שהתירו התה"ד והמג"א סי' רנ"ג סק"מ להושיב תבשילין על תנור בית החורף קודם שיוסק התנור משום דהכל חולים אצל הצנה משום דעיקר הכוונה לבית החורף עיי"ש, ואף שהט"ז מפקפק בהיתר זה מ"מ כבר נהגו עלמא כמג"א, וע' שואל ומשיב מהד"ג ח"ג סי' ג' שמיישב קושי' הט"ז על התה"ד. ונידון דידן עדיף משום דכ"ע מודו דשרי להסיק ע"י נכרי להחם התבשילין לחולה שאב"ס. ויש לצרף ג"כ שגם בלח ל"ש בישול אחר בישול (ולסברא זו צריכין להחם גם המים מע"ש) לקצת פוסקים, אף דלא קיי"ל כן. עוד יש לצרף מ"ש המג"א סי' רנ"ג סקמ"א דשרי ליקח מים להדיח בהן את הכלים אם נתן עכו"ם מים לתוך הקדירה הקבועה בתנור כדי שלא תבקע הקדירה ואף שבנ"ד נותן הגוי המים להחם אותן מ"מ כיון שנותן אותם קודם הסקה ועיקר כוונתו על התבשילים אפשר לצרף סברת המג"א לסניף. מיהו זה לא רציתי להתיר המים שיזובו בש"ק מעצמן לתוך הווארמוואזזער בעהאלטער שזה הוי לכאורה כמו שאומר לעכו"ם למלאות הקדירה שלא תבקע גם אחר שהסיק אשר אוסר הא"ר סק"מ ועוד דהוי כמו סילון של טבריה והרב השואל האריך והנ"ל תמצית דבריו.