מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן י״א

(ג) והנה לפי דעת ר"י שווארץ שם דף מ"ט ע"ב זמן צאת ג' כוכבים הוא תמיד 14/45 מזמן הנשף התוכני (אזטראנאמישע דאממערונג), ובין השמשות מתחיל בזמן 5/18 מהנשף. אמנם כפי מה שהוא מחמיר שמשערינן בכוכבים קטנים מצא שהתחלת הלילה במוצאי שבת הוא 4/9 מהנשף ותחילת זמן בין השמשות הוא 2/5 מהנשף. והוא מציין שם בדף כ"ד בלוח אחד זמני הנשף והשחר (שהם שוין כידוע) באופק ירושלים, ולפי לוח זה בעת שהיום י"ב שעות זמן הנשף והשחר ½1 שעות, וביום הארוך שהוא שם י"ד שעות ועוד י' מינוטען זמן הנשף ושחר ב' שעות, וביום הקצר שהוא ט' שעות ועוד ג' מינוטען זמן הנשף ושחר שעה א' וכ"ה מינוטען. ומבקש אני ממך שתבחין דברים האלה עפ"י מעמד חכמת התכונה כיום הזה, ובפרט באשר ראיתי בספר החכם ליטטראוו הנ"ל שכפי מה שהראה החכם שמידט בעיר אטהען ידיעותינו על דבר הנשף חסירות הנה וצריכים השלמה בכמה וכמה ענינים. ומהר"י שווארץ הנ"ל כתב בדף כ"ד ע"א וז"ל והנה מצאתי וראיתי פה עיר הקדושה שהנשף והשחר בתקופת טבת ממש בערך השחר והנשף בתקופת ניסן ותשרי שמתקופת תשרי עד ניסן ממש לא יש שום הפרש אף שבערך היום (דהיינו מהנץ החמה עד השקיעה) יש הפרש גדול ואף שזה מתנגד לתורת התכונה אכן המציאות כן הוה והשגחתי פעמים רבות עד אין מספר ולא נאמר אולי מקרה הוא (ובאמת דברי החוקרים שהקש השכלי מורה כמה דברים והנסיון מכחישם) ודבר זה א"א לדעת כי אם בדרך המציאות ולא בדרך תורת התכונה עכ"ל. הנה אנכי השתוממתי ותמהתי על המראה הזה, אמנם אין להחזיק את מהר"י שווארץ ז"ל לשקרן ח"ו, וא"כ איפוא עוד יש סבות בלתי נודעות לנו (אונז אונבעקאננטע פאקטארען) המגבילים זמן משך הנשף והשחר, ועיין עליהם.