מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן י׳

(ב) ולענין גבולי היום והלילה כ' הרב בעל תבואות השמש הנ"ל דף נ"ח ע"א דלענין חשבון שעות היום לענין זמן ק"ש ותפלה וחצות היום וחצות הלילה וזמן מנחה וכן לענין לאכול חמץ בערב פסח יש לחשוב דוקא עפ"י חשבון תורת התכונה שהיום מרגע נץ החמה עד רגע השקיעה ולא מעלות השחר עד צאת הככבים, אמנם לענין התחלת היום והתחלת הלילה לכל דיני תורתנו הקדושה תחילת היום הוא עלות השחר ותחילת הלילה הוא צאת הככבים (דהיינו ג' ככבים בינונים). והוא הביא ראיות הרבה להכרעתו זאת, עד שאי אפשר לי להשיב על ראיותיו, ועוד החזיק דבריו בתשובותיו (כנראה הוא חלק הרביעי מספר דברי יוסף ובספר אשר בידי חסר השער) תשובה ז' נגד הרב ר' דוד ווייסקאפף ז"ל אב"ד דק"ק וואללערשטיין. והראה בעליל כי אי אפשר לומר שנחשוב לענין זמן קריאת שמע מעלות השחר כי אם מנץ החמה דוקא וכן פסק הגר"א בסי' תנ"ט דלא כמ"א. וכן נראה לענ"ד כעת עד אשר אמצא פנאי, ואולי יצליח בידי ליישב דעת התרומות הדשן והמגן אברהם המחשבים מעלות השחר עד צאת הככבים. והנה החכם צוקקערמאן עשה טאבעללען שלו עפ"י הכרעת הרב בעל מנחת כהן דף נ"ט ע"ב שבדאורייתא יש להחמיר כבעל תה"ד, וחוץ מזה הניח ליסוד עפ"י הש"ס דפסחים צ"ד דזמן עלות השחר עד הנץ הוא שוה ממש לזמן שקיעת החמה עד צאת הכוכבים. אמנם לפי דברי יוסף הנ"ל יש לדקדק הרבה על הכרעה זאת, ומי שיחמיר יחמיר לכתחילה, אבל לא בדיעבד, וגם מי שיחשוב עפ"י חשבון זה לא יחשוב כן לענין מנחה כי אז יעשה קולא שלא כדת.