מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן ט׳

ראשית דבר מה שהנחת ליסוד למעמד השמש בשעת צאת הככבים ז' מעלות וחמש מינוטען תחת האופק ('5 °7) הנה ראיתי שהחכם יוסף הירש בפאריז (ingénieurs en chef des ponts et chaussées) כתב במכתב עתי (revue des études juives) שנת 1885 חלק י"א צד 239 שהככבים הבינונים הנזכרים בש"ס הם ככבים שניים (שטערנע צווייטער גראסע) וכפי השקפותיו השמש בעת צאת ככבים אלו ז' מעלות ול"ד מינוטען ('34 °7) תחת האופק. והחכם צוקקערמאנן ז"ל בברעסלויא במאמרו: דיא אזטראנאמישען גרונדלאגען דער טאבעללארישען ביגאבע צו דען יידישען קאלענדערן המצורף לפראגראם של הזעמינאר דברעסלויא בשנת 1890 (ע"ג מאמרו מאטעריאליען צור ענטד וויקקעלונג וכו' פראגראם 1882 צד 65) הניח ליסוד מעמד השמש בעת הנשף הנהוג אשר בירגערליכע אבענדדאממערונג מכונה, והוא שש ולדעת קצת שש וחצי מעלות (°6 אדער '30 °6) ובספר הנקרא: דיא וואונדער דעז היממעלז מהחכם ליטטראוו, בעארבייטעט פאן ד"ר עדמונד ווייס בערלין 1886 ראיתי '45 °7 הוא בירגערליכע דאממערונג. וטוב שתקח מאמרי אלה החכמים אל כור הבחינה טרם תוציא לאור את חשבונותיך. חוץ מזה תעיין היטב בספר דברי יוסף להרב ר' יוסף שווארץ ח"א הנקרא תבואות השמש שהאריך בענין זה, ובפרט במאמר דרך מבוא השמש שלפי דבריו יש להחמיר לענין שבת עד שנראו ג' כוכבים קטנים (וזה כנראה מדבריו במעמד החמה עשר מעלות תחת האופק), והנה הרב ר' יוסף שווארץ הנ"ל עשה ג"כ לוחות ליושבי ירושלים, ולוח כזה היה נגד פני מו"ר הגאון ר' עזריאל הילדעזהיימער בשנת תרמ"א בעת אשר כתב פירושו על איזה פרקים של הלכות קידוש החדש לרמב"ם אשר נדפס בפראגראם סעמינאר שלנו משנת 1880/81 ומלוח הזה העתיק מו"ר נר"ו טאבעללע של התחלת היום (טאגעזאנפאנג) ונץ החמה זאננענאויפגאנג ליושבי ירושלים לכל ימי שנת החמה, ואתה תעיין בפראגראם זה אולי תהיה לך הטאבעללע הזאת לתועלת קצת.