מלמד להועיל חלק א · חלק י״ח סימן ו׳

נמצא לפ"ז דעכ"פ לשיטת הראב"ד גם תיק ס"ת יוצא לחולין ע"י פדיון. וכבר כתב הח"ס שם דדברי הרמב"ם צ"ע שהרי אפילו במכתשת של מרע"ה פליגי אי היתה כלי שרת ולמ"ד דאינה כלי שרת אינה מקדשת הקטרת קדושת הגוף ונפדה כמבואר בש"ס שבועות י"א ע"א ובלשון רש"י שם ותוס' ד"ה ממונם ואיך נאמר דקרדום מקודשת קדושת הגוף. אמנם נ"ל דבארון הקדש דידן אפשר דגם הרמב"ם מודה כיון דאינו מיוחד לס"ת אחד רק לנטורי בי' כל ס"ת שבביהכ"נ אף שנעשה לנוי ולכבוד ס"ת אין דינו ככלי תשמיש של ספרי תורה אלא כרמונים שנעשו לנוי ויש לו פדיון. ומכ"ש כשנצרף לזה דהא באמת הס"ת מלובשים במטפחת ומעיל ומצד הדין הארון לא יהי' אלא תשמיש דתשמיש כמ"ש לעיל בשם הק"נ והח"ס אלא דכתבנו דכיון דנעשה לכבוד ס"ת הוי כתשמיש קדושה ומ"מ אינן ככלי תשמיש דמוקדשין לענין זה שלא יהי' להם פדיון אלא כנוי ס"ת שיש לו פדיון. וראיתי בשדה חמד בערך ביהכ"נ שהביא בשם ספר שו"ת שארית יהודה שפסק בארון של כסף דיכולין למוכרו עיי"ש.