ונבוא לענין דידן. נ"ל דמותר גם כאן לעשות כעצת הח"ס שם דהיינו שיחללו תחילה הארה"ק הישן על מעות והמעות לבתר דאיקליש יצא לחולין ע"י ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ואח"כ יקחו מהמעות הארה"ק החדש דאי לא יצאו לחולין תחלה היה צריך להעלות בקדש אבל בשוה בשוה איבעי' דלא איפשטא בפ' בני העיר. ואם אח"כ משתמשין בארה"ק הישן לארגז ספרים בודאי מותר מטעם ספק ספיקא ספק שמא נתחלל כבר כשיטת הראב"ד (ולמאי דהעליתי לעיל גם הרמב"ם יודה באה"ק שלנו) ואת"ל שלא נתחלל שמא הלכה כט"ז שמותר להוריד היכא דא"א בע"א אלא בגניזה. (וז' טובי העיר נקראים היותר משתדלים בצרכי הצבור אף שאינם היותר חכמים בעירם או הזקנים, עי' שו"ת רשב"א סי' תרי"ז ובשו"ת רא"ם ח"א סי' כ"ג ובשו"ת שמן רוקח ח"ב סי' ב'. העתקתי מס' ארחות חיים סי' קנ"ב סעיף ג'). וכ' הפמ"ג בסי' קנ"ג דהא דאין מורידין אינו אלא דרבנן. וכ"כ הגידולי טהרה סי' ל"ט דגבי תשמיש אין מורידין הוי דרבנן. וא"כ שפיר יש להקל בספיקות דלעיל (ועי' שו"ת בית יצחק או"ח סי' כ"ז יו"ד ח"ב השמטות סי' א'), ועי' שיורי ברכה סי' קנ"ד בשם ר"י בן הרא"ש דאוסר להניח בארה"ק שאר ספרים ועי' ישועות יעקב לסי' קנ"ד. ועיין מה שהביא בס' שיורי ברכה בשם מר וקציעה ומ"ש בעל שיורי ברכה על זה וע"ע שו"ת שיבת ציון סי' ז'.
מלמד להועיל חלק א · חלק י״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
