מלמד להועיל חלק א · חלק י״ח סימן ג׳

דהנה בס' קרבן נתנאל על הרא"ש פ' בני העיר סי' מ"ב כתב וז"ל: אמנם נראה דלדידן דמלבשין הס"ת במטפחת ומעיל הוי הארון תשמיש דתשמיש ובזה א"צ לדחוקי' דט"ז ומג"א בסי' קנ"ד ס"ק י"ד עכ"ל. ר"ל דהט"ז ס"ק ז' והמג"א ס"ק י"ד דוחקין את עצמן ליישב המנהג שמניחין שאר ספרים ויריעות פסולות אצל הארון, ואם נאמר דהארון הוא תשמיש דתשמיש אתי שפיר. גם הנובי"ק סי' ט' טרח ליישב המנהג שמניחין ס"ת פסול אצל שאר ספרים בארה"ק עיי"ש, ולפי דעת הק"נ הדבר פשוט. אמנם לא מצאתי חבר בסברא זאת לבעל ק"נ ואדרבה הח"ס ח"ו סי' י' כתב בפירוש דארה"ק נקרא תשמיש לתורה עצמה משום דכמה פעמים המטפחת קצרה ועצם הס"ת נוגע בארה"ק ולפעמים כשמפשיטין הס"ת מונח עליו בלי מטפחת עכ"ל. אך לענ"ד טעם זה דחוק דמשום דמתרמי פעם אחד שהמטפחת קצרה לא נאמר שהוא תשמיש לעצם הס"ת ברובא דרובא שהמטפחת והמעיל מכסה כל הס"ת, גם לא ראיתי שמניחין ס"ת בארה"ק בלי מטפחת. ואף דמלישנא דסוגיא דמגילה כ"ו דאמר כיון דחזינן דעייפי לי' ומנחא ס"ת עלוי' אמינא קדושתא היא. משמע שדבר שלפעמים לפרקים ולעתים רחוקים מנחי ס"ת עלוי' הוא גורם אליו להיות נקרא תשמיש קדושה וכמ"ש בתשובת מהרמ"פ סי' פ"ב. מ"מ היינו דוקא התם דאיכא למימר מתחילה אדעתא דס"ת ג"כ נעשית כיון דמנחי לפעמים ס"ת עלוי' אבל הכא אטו מתחלה נעשה שיהי' מניחין בתוכו ס"ת ערומה או במטפחת קצרה.