מלמד להועיל חלק א · חלק י״ח סימן ב׳

תשובה.מצאתי בספר מחנה חיים מהדורא א' סי' א' שאלה באחד שעשה ארון לס"ת וברבות השנים נתקלקל הארון ברקבון ולאחר התיקון נתקצר ולא יכול הספר לעמוד בו, אם מותר לעשות מארון זה ארגז לספרים. והשיב שמותר להניח בתוכו ספרים לפי שעה עד שיוכל למכור אותו ולעשות מדמי מכירתו סיוע לס"ת אצל צבור אשר יכתבון ס"ת שאז הוא מעלה בדמים ג"כ. והכל טוב מלגנוז כפי סברת הט"ז בסי' קנ"ד סק"ז דטוב יותר לשמש בו קדושה קלה מלגנוז שום קדושה. והאריך שם ליישב הקושיות החמורות שהקשו על הט"ז הגאונים תבואת שור בחידושיו למגילה כ"ו ע"ב והפרי מגדים במשבצות זהב ונוב"י מהד"ת י"ד סי' קע"ד (וקצת תירוצו כיון אליו ג"כ בשו"ת אבן יקרה או"ח סי' מ') אולם הקשה על הט"ז ב' קושיות. א' שהביא ראי' ממטפחת שבלה לנידון דידי' שקהל עשו ארה"ק אחר. והוא פלא דשם יש חסרון במטפחת ואינה ראויה עוד לתשמיש ראשון אבל בנידון דידי' שהקב"ה הרחיב לנדחי ישראל אבל עכ"פ הספר יש כאן וארה"ק ראוי עוד לתשמישו רק הם בחרו לרומם בית אלקינו מנ"ל שמותר הארון לספרים. ולענ"ד נראה לתרץ דהט"ז מיירי כמו בנידון דידן שהארון קטן מהכיל כל ס"ת אשר התנדבו לאחר שהרחיב השם לישראל. והנה ידוע דעתה אין בכל בתי כנסיות יותר מארון הקדש אחד והוא מיוחד לכל הספרים אשר ינתנו לביהכ"נ, וא"כ אם אין הארון מכיל כל הספרים הוי כמו ביחיד שיש לו ס"ת אחד והארון נתקטן להכיל האחד, דכמו דשם הארון מיוחד לס"ת אחד כמו כן בביהכ"נ הארון מיוחד לכל הספרים, וא"כ כשנתרבו הספרים, הארון אינו ראוי להיות מיוחד למה שהוקדש ויצטרך גניזה. וא"כ שפיר קאמר הט"ז דטוב להשתמש בקדושה קלה מלגונזו דהא מוכרחין ע"כ לעשות ארה"ק אחר, וא"א להיות בביהכ"נ ב' ארה"ק. שנית הקשה המחנה חיים על הט"ז שהביא ראיה ממטפחת שבלה עושין תכריכין למת. והוא פלא גדול הלא מבואר שם בגמרא דזה הוא גניזתה ומקיים בו גניזה ומה שהמת כרוך בו אין זה שימוש דבמתים חפשי. וכ' עוד ואולי יען דאמרו עושין תכריכין למת משמע דמתקנים כדמותו וכצלמו ומחתכים לתפור למת מלבוש זה יהי' האיסור לעשות שאינו מורה על גניזה. ובכל זה אינו שוה לי הלא הט"ז לא מתיר רק תשמיש קדושה קלה טוב מגניזה ואטו מת קדושה קלה הוא מת אסור בהנאה אבל איזה קדושה יש בו וע"כ שם ההיתר דזה היא הגניזה וכו' והניח בצע"ג. ולענ"ד אין כאן קושיא לפמ"ש בתשובת ח"ס ח"ו סי' י' דצריך להבין מ"ט התירו לעשות ממטפחת תכריכין למת מצוה נהי שזו היא גניזתן מ"מ תשמיש קדושה איך ישתמשו בו חול. וצ"ל דהאי נמי תשמישי קדושה דאדם ישראל הוי כס"ת דאמרינן במגילה כ"ט ע"א כנתינתה כך נטילתה. ובמ"ס מ"ק כ"ה ע"א הא למה זה דומה לס"ת שנשרף ואע"ג דבחייו אין אדם רשאי לשמש בתשמישי ס"ת משום שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים כל זמן שהם חיים משא"כ אחר שכיפרה עליו מיתתו עמך כולם צדיקים עכ"ד. וי"ל דגם הט"ז ס"ל דאינו מותר למת מצוה אלא משום דאדם ישראל הוי כס"ת ומ"מ אינו כס"ת ממש דלא ליקרי הורדה וא"כ קשה מ"ט מורידין קודם גניזה אלא ודאי דעדיף להשתמש בהורדה מגניזה לאלתר וע"ע שו"ת תועפת ראם סי' ג'. ועכ"פ לפי דעת הט"ז גם בנידון דידן מותר לעשות ארגז ספרים מארה"ק. אולם כיון שרבים חולקים על הט"ז חפשתי להוסיף סניפין אחרים להיתר הנ"ל.