מלמד להועיל חלק א · חלק ט״ז סימן ט״ו

דבר ידוע שאף שלרוב הפוסקים הגוים אין מוזהרין על השתוף, מ"מ לישראל שתוף אסור במיתה כשאר ע"ז, וא"כ חוקותיהם אסורים לישראל משום חוקות ע"ז. ויש לתרגם כאן במכתבנו מלת ע"ז בל"א: פרעמדער קולטוס ולא במלת גאטצענדיענסט. והנה לענין איסור חוקותיהם יש סתירה בין סוגיא דע"ז דף י"א ע"א ובין סוגיא דסנהדרין נ"ב ע"ב, דבע"ז מסקינן דלכך שורפין על המלכים משום דשריפה לאו חוקה היא אלא חשיבותא היא והיינו כמו שפירש"י דלאו חוק ע"ז הוא לשם ע"ז אלא שמראין שמי ששורפין עליו מיתתו חשובה להם, ובסנהדרין מסקינן דשריפה שרי משום דכיון דכתיב באורייתא לאו מינייהו גמרינן. משמע דלכ"ע חוקה היא והויא אסורה אי לאו דכתיב באורייתא. וליישב זאת הסתירה נאמרו תירוצים שונים, ויש כאן שיטות שונות.