תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ח׳ סימן ה׳

ואודות האשה שהיא עושה צרכיה ומצאה דם כבר בא מעשה לידי כיוצא בזה ושאלתי למורי הרב ר' שלמה ז"ל ואסר משום דשמא מחמת עצירת השתן הדור מי רגלים למקור ואייתו דם ומן הנקבים שכתבת לא שמעתי יותר ומי יודע שמא אחר פרוזדור ואחר עלייה או מקור ובתוספתא ס"פ נמצא על בית יד תניא, דם היוצא עם הרעי טהור דם המנטף בין לפני המים בין אחר המים טמא ע"כ הברייתא. ואיני מבין מה הוצרך להשמיענו מדם היוצא עם הרעי והלא אפילו היוצא עם מי רגלים טהור לר' יוסי בין יושבת בין עומדת ושמא כי האי גוונא איירי שמחמת כאב בא הדם כי תחלה שנה באותה ברייתא פלוגתא דר' מאיר ור' יוסי וזה מיירי בלא כאב אכן על ידי כאב שמא יש נקבים בפנים שנפתחים זה לזה ועל כן הוצרך להשמיענו כשיצא מן הרעי דסד"א שמא כל הנקבים נפתחים זה לזה על ידי כאב ושמא נקבים של מטה כנקבים של מעלה שמי החוטם נגררין דרך הפה כשיש חולי לאדם וכן גם למטה וכן נראה כי כשיצאו מי רגלים חוץ לנקב ובאים לבית החיצון למקום שהשמש דש שוב לא תוכל כלל לעצור עצמה שיחזרו מים אחוריהם ויכנסו למקור ואם היתה יכולה לעצור עצמה למה יכנסו למקור (נ' דצ"ל ולא למקום) שיצאו משם אלא כך הפירוש כשנעצרים המים קודם שיצאו חוץ לנקב שיוצאים ממנו או מחמת חולי או כשעוצרת עצמה אז מתמלא מקום השתן עד שמשם דרך סדק או נקב יוצאים ונכנסים למקור ומביאים עמהם דם ולא כשנכנסים למקור כשהיו יוצאים (נ' שצ"ל יוצאים אח"כ) דרך המקור אלא כשמשתנת אז חוזרים למקומם דרך נקב שיצאו ומביאים דם המקור עמהם והמקור לא נפתח שאם נפתח המקור היה לה לראות בבדיקה כי כשהוא לפתח אין נסתם כל כך במהרה ובברור היה בא דם בתר דתמו מיא וכפי זה לא יועיל אפילו אם תסתום הנקב בשעת הטלת מים.