טלה אחד הוכה על מתניו כדרך שטבחי גוים עושים כדי שיתראה שמן ונתאדם הבשר מאד ונמצאת כוליא שכנגדו אדומה אדמומיות שחורות ומטי למקום חריץ ונסתפקנו במה שכתב בה"ג מכי מליא דם כשירה דהיינו כשאלתנו או שמא התם בא הדם ממילא ונוכל לומר מחמת ברייתא הוא אבל הכא מחמת ליקוי הוא, ואין לקותא גדולה מזו ואעפ"י שבריאה מקילין טפי כשנסרכה מחמת מכת הדופן מהיכא שנסרכה מחמת עצמה התם טעמא אחרינא איכא, או שמא נוכל לומר כיון שמחמת מכה בא הדם כי היכא שהמכה חוזרת ומתרפא ה"נ הכוליא הדרה ובריאה, וכן נראה שאם יש לחוש אמאי לא אמרינן גבי הכה על כל פני השדרה כולה תיבדק הכוליא כדאמר גבי שמיטת גף בעוף תבדק הריאה, ואיני מורה הוראה, אך כל אשר תצונו נשמעה ונעשה, ומורי ההוד יותר מעמוד בך אשענה ועליך סמיכנא ובחסדו יצו מורי להשיבני מעבר הלז כי שיטין הרבה שלא להטריח, ובתר דמובדין ולא משתכחין דבריו לי לששון ולמשיב נפש ושלום ביתו ותורתו וישיבתו יגדל כחשקו, שמואל בן רבינו ברוך זצ"ל הכ"מ.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ס׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
