כתב רבינו אבא מארי זצ"ל וז"ל ס"פ קמא דברכות (י"ב א') היכא דנקיט כסא דשכרא בידי' וסבר דחמרא הוא ופתח וברך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי, בתר פתיחה אזלינן ולא יצא או בתר חתימה אזלינן ויצא ולא איפשיט, מכאן דקדק מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל דהיכי דקאי בה' ימים וכסבור שהם ד' ימים ופתח וברך אדעתא דד' ימים וסיים בה' ימים או איפכא דלא יצא דהואיל ולא איפשט אזלינן לחומרא וחוזר ומברך וסופר כהלכתו כדאמר פרק מי שמתו (כ"א א') דלמ"ד אמת ויציב דאורייתא מספק חוזר ואין בו משום ברכה לבטלה הכא נמי ספירה דאורייתא היא הלכך חוזר ומברך וסופר עכ"ל ואני העני בדעת איני סבור כן כי כיון שספר כראוי יצא דברכות אינן מעכבות ולא דמי לאמת ויציב דהתם הכי תקינו רבנן להזכיר יציאת מצרים בברכה ואם היה מזכיר יציאת מצרים בלא ברכה לא יצא דהא אעפ"י שקרא קריאת שמע והזכיר בה יציאת מצרים צריך לומר אמת ויציב.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק נ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
