תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק נ״ד סימן א׳

ר"י התיר וומבייש שאין בתוכו כלאי בגדים אלא גיזי צמר בין בגד לבגד אין זה חיבור ואם היו פותחין שני הבגדים היו יכולין למשוך הצמר מבין התפירה. ואיני מבין והלא כלאים בציצית דשרי רחמנא ואמר רבא ש"מ קשר העליון דאורייתא פי' קשר אחד לכל הפחות וקושר קשר האחרון של צד הענף קשר העליון, שכשאוחז ציציותיו הרי הוא עליון ומי שאינו עושה אלא קשר אחד עושהו בסוף הגדיל מפני שמקיים כל הגדיל כך פי' רבינו שלמה זצ"ל עכ"ל ס' המצות, ומעתה והלא הציצית שהוא צמר אינו מחובר לטלית של פשתן אלא שמחמת קשר העליון הרחוק מן הכנף לא יוכל להוציא את הציצית מן הטלית ומאי שנא. וגם איני מבין אם ארג חוט של צמר בבגד של פשתן למה יהא כלאים והלא אין שום חוט מחובר לחברו ואיבעי סתר להו ויוציא כל חוט וחוט לבדו לחוץ ואין זה יחדיו, ושמא על כה"ג פירש הקונטריס דבעינן שוע יחד וטווי יחד ואריג ולאו מיחדיו נפקא לן אלא משעטנז אבל אם חבר בגד של צמר בשל פשתן בתפירה או בקשר בציצית בטלית אפילו אינם שזורים אז הן כלאים דאורייתא והא נפקא לן מיחדיו וכן חוט של צמר בבגד פשתן או להפך אפילו אינו שזור יהא כלאים דאורייתא ובפרק בתרא דכלאים תנן פיף של צמר ושל פשתן אסור מפני שהן חוזרין לאריג ופי' הר"ר משה ב"ר חסדאי זצ"ל נימון הנישולין מצמר אסור להניחן עם שתי וערב של פשתן מפני שהן חוזרין באריג פי' פעמים שהן נדבקים סביב החוט כשרוצה לאורגן וחוזרין ומתעקמין יחד והוי כעין טוויה והביא ראיה מן הירושלמי וכפי זה גם הוומבייש שמא היה לאסור בלא קשר העליון אע"ג דיכול לעונבו ואיני יודע אם לא יהא כלאים.