וששאלת על האלמנה וכן וכו' נ"ל שאין ממש בדברי האשה כי כשמחל השבועה לא יהא עדיף ממה שהיתה מודה האלמנה לכן לקחתי משל אביך כך וכך והוא היה מוחל לה על כרחה של אשתו כדפר"י זצ"ל דבמטלטלי מתנתו מתנה ומעתה תגבה כתובה מן הקרקע וכן משמע מלשון מהר"ם זצ"ל שכתב על מעשה כזה וזה לשונו ועוד אפילו לפי דבריהם שטוען דמיד שמת חמיה ירש אותו בעלה ונשתעבד לכתובה מקרקעי ומטלטלי של חמיה חלק בעלה ולא היה לו כח למחול ולהפקיע שיעבוד כתובתה, זה אינו דה"מ מקרקעי אבל מטלטלי יכול למכור וליתן ולא תגבה מהם כתובה מדלא כתב בכתובה מטלטלין אגב מקרקעי וטעמא הוי משום דא"כ בטלת תקנת השוק ולאו דוקא למכור אלא ה"ה מתנת בריא כמו שכתב ר"י וא"כ כיון דפטרת משבועה והימנה לגבות כל נכסי בעלה הידועים בכתובה ועוד נתן לה במתנה המטלטלין העודפין על כתובה יש לה לתת במתנת בריא להפקיע שיעבוד אשתו מהן עכ"ל ועתה היכי מצי להימנה לגבות מקרקעי אם לא מטעם דפרישית. וקצת איני מבין לשונו שכתב שיש לה לתת במתנת בריא אם ר"ל שהאשה תעמוד במקום בנה או מההוא זה שכתב להפקיע שעבוד אשתו והלא כבר נפקע משעת מחילה ונ"ל עיקר כאשר כתבתי.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ר״מ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
