תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רל״ה סימן ה׳

ומה שטוען שקנו קרקע במעות השוטה והם אומרים שקנאום לעצמם ועד אחד מעיד שאמר לפני הקנין ולאחר הקנין וגם בשעת הקנין שקנו הבית במעות השוטה וכיון שאומרי' שלעצמם קנו א"כ נתכוונו לגזול המעות שיהא שלהם בשעת נתינתם למוכר אעפ"י שאין אדם משים עצמו רשע, אומר אבא מארי זצ"ל דכיון דהיה בדעתו לפרוע המעות וכך הם אומרים עתה שכך היה בדעתם אין כאן רשע כלל דלא תגזול לאינשי על מנת שלא לפרוע משמע להו ונאמנים הם בכך, וודאי אם היו קונים אותו לצורכו היה שלו לספר דגרם בב"מ (ע"א ב') נהי דשליח לית ליה זכייה מיהת אית ליה, ול"ג מדרבנן דא"כ אז היו שלוחים והקרקע נקנית לו כדאמר פ' הגוזל (ק"ב א') הנותן מעות לשלוחו לקנות בהם חטים וקנה בהם חטים דקנה לד"ה ומפרש ר' יוחנן בירושלמי בשעה שאמר לו ליקח בהם חטים לא נתכווין המוכר לזכות בהם אלא לבעל המעות ואפילו אם ת"ל דשוטה גרע מקטן דלא מהני ביה גדול עומד על גביו כדמוכח ההיא דתוספת' (בתו' יבמות ק"ד ב' ד"ה והא הובא) דפסל חליצת שוטה מ"מ בהא לא גרע דהיכי דקטן זכי לנפשיה איהו וכן מוכח (יבמות ל"א א') ההיא דבר שטיא דזבין נכסים דמסיק כשהוא שוטה זבן וכשהוא שוטה זבין ולא אמר תחזור קרקע לבעליה הראשון אלא אנו מעמידים ביד הלוקח וכיון דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה לאחרים כמו לקטן ודוקא לר' יוחנן אליבא דר' יהודא אמרי בני מערבא מי הודיעו לבעל חטים שיקנה חטים לבעל המעות כיון דשינה ולאו שליחותיה קא עביד כדפירש"י מיהו כאן שלא נתכוין לקנות לו אלא לעצמם הוי דמי לנותן לחברו לקנות לו חטים וקנה לו שעורין דאמר בירושלמי בשעה שלא קיים שליחותו לא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח ולמה חולק עמו דקתני אם הותיר הותיר לאמצע והואיל ובאת לו הנייה מתחת ידו אף הוא חולק עמו. וכתב אבא מארי זצ"ל דוקא הכא חולק עמו מפני שלצורך הבעלים נמי קנה אבל היכא דטוען שלא קנה כלל לצורך הבעלים כי אם לצורך נפשיה וודאי ה"נ דקני וכולי רווחא דשמעון היא עכ"ל ואין להשביע על ככה שקנאוהו לעצמם דאפילו רבה שמא יודה כיון דראיה בקיום השטר וקל להבין. ועוד מי יטעון ברי לי שלצורך השוטה קנה אותה, ועל טענת שמא אין נשבעין וכן כתב אבא מארי זצ"ל (בהג"א פ"ט דב"ק סי' ח"י) בבא מעשה לפני ריב"ם זצ"ל מפרגא באחד שנתן מעות לשלוחו לקנות לו סחורה ידועה והלך וקנה לו סחורה אחרת וטען שקנה לעצמו ולכך שינה ודן שכל הריוח לשליח דגזלן נמי שקיל שבחא כדאשכחנא בההוא דגזל פדנא דתורא דאי לאו דקנסיה רב נחמן משום דהוי גזלן עיסקא הוי שקיל לשבחא ולא כתב שחייב שבועה שלא נתכוון לקנות לצורך בעל המעות ויהיה חצי הריוח שלו או כולו לפירוש האלפס ולפי' ר"ח דפי' דכל היכי דלא יהיב ליה בתורת שותפות אלא בתורת שליחו' הכל לבעל המעות. כל זה כתבתי לפי דברי העד שבמעות השוטה קנאוהו אבל לפי מה שהם אומרים שהמעות היו שלהם לח מיקרו כלל גזלנים.