תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רל״ה סימן ו׳

ומה שתובע ספרים של זקינו ואומר דכשנתנם במתנה נטרף דעתו ולכך ניסת וניפת לתת המתנה מתוך דבריו משמע שלא היה שוטה כ"כ אלא דמסברא ליה וסבר ואז מתנתו מתנה ואפילו זביננ' הוי זבינא ולא אמרינן מקריב דעתיה לגבי זוזי ואנו מחשיבים אותו בכך יודע בטיב משא ומתן לפי' הרשב"ם זצ"ל ולפי' ר"י זצ"ל יצא בכך מדין שוטה ועוד לא יהא אלא חרש דהלכו אחר כתב ידו במטלטלין כדאיתא פ' מי שאחזו (ע"א א') כיון שכתב נתתי אפילו אם המקבל היה אומר לא נתן חיישינן שמא זיכה לו על ידי אחר כדאמר פ' השולח (מ' ב') אבל כשזה אומר נתתי וזה אומר נתן לי ודאי קנאם.