וזאת התשובה, מה שתבע ממון השוטה ושמעון השיב החזרתיו לך ליד מי שנתנו לו לאו בעל דברים דידי את, הדין עם שמעון שכך כתב אבא מארי זצ"ל מעשה בראובן ששלח מנה ביד שלוחו להפקידו ביד שמעון והחזירו שמעון ליד השליח ונאנס מיד השליח ודן רבינו שמחה זצ"ל וזה לשונו (בהג"א ספ"ק דגיטין כ' כל זה) אם לא בקש המפקיד מן הנפקד לשמור לו המנה אלא השליח מסר לו ואמר לו שמור מנה זה לראובן והחזירו הנפקד לשליח סבורני שהנפקד יאמר למפקיד להד"ם לא הייתי שומר שלך פלוני מסר לי מנה ושומר שלו הייתי ואעפ"י שהמנה שלך היתה לא הייתי חושש של מי היה או שלו או של אחר לא קבלתי שמירת שום אדם עלי אלא מי שמסרו לי שכל שומר שמסר לשומר ואמר שומר הראשון לשני שמור מנה זה לפלוני וכי לא הי' לו להחזירו לשומר ראשון עכ"ל רבינו שמחה זצ"ל. ואבא מארי זצ"ל חלק עליו וזה לשונו ואין נראה בעיני דכיון דהשליח אמר לו לשמעון ראובן שלח לך לשמור לי וקבל שמעון מן השליח כדי לשמור לראובן הרי ודאי קבל עליו להיות נפקד של ראובן לכל דין נפקד דכי אמרינן שומר שמסר לשומר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה היינו שהשומר מסר סתם לשומר אחר גם שהמפקיד לא צווהו ליתן לשומר אחר ולא קבל עליו שמירת שני אלא שמירת ראשון אבל הכא שראובן שלח על יד שלוחו לשמעון שישמור לו וקבל שמעון מן השליח כמו שאמר לו השליח שמור מנה זה לראובן הרי הוא ודאי נפקד של ראובן לכל הלכות נפקד עכ"ל אבא מארי זצ"ל. מדברי שניהם נלמד ששמעון דנן לא נעשה נפקד של השוטה מעולם ואם נאנס או נגנב מיד שהחזירו לו לידו פטור לשלם לשוטה וכן נראה אע"ג דקיימא לן כרב דפ"ק דגיטין (י"ד א') מדתני' כוותיה הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי אם בא לחזור אינו חוזר הני מילי כשהוחזק כפרן האי משלח אבל אם לא הוחזק כפרן מצי אמר ליה המשלח לשליח אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ואין לומר ה"מ היכא דבעצמו הפקידו ביד המשלח לשליח אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר אבל כאן שהשוטה לא הפקידו אין שייך לומר אין רצונו שיה' פקדונו ביד אחר דא"כ לא היה צריך להעמיד כשהוחזק כפרן אלא אפילו לא הוחזק כפרן כגון שמצא מציאה משלו או שהפקידו מורישיו בידו ומתו, מעתה אם היה רוצה אותו שהפקיד ממון השוטה ביד שמעון היה מוציא הממון בדין מיד שמעון דאפילו בשוטה שייך לומר אין רצונו מטעם דלא מהימן ואפילו אם היה אומר זכה וכ"ש שלא אמר לו זכה ולא הולך דכזכי דמי אלא שמור ולא מצינו שיהא כזכי ואפילו אם היה אומר זכה צ"ע אי הוי מהני כיון דשוטה הוא.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רל״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
