תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רל״ה סימן ג׳

מה שאתה תובע ממון השוטה ליתן לך הרי השבתי לך שלא בא לידי ממון גדול וכבר משלו כמו שאתה אומר ואותו עצמו החזרתי למי שנתנו לידי כמו שכת' לעיל ובזה אנו נאמנים אפילו בלא שבועה כמו שכתבתי לעיל, וראיה מההיא דכל הנשבעין כמו שכתבתי לעיל ומה שאמר שקנינו בית במעותיו הרי השבתיך שלא קנינו לו הבית אלא לעצמינו, ומה שאמרת לפעמים שקנינו הבית במעות היינו משום שכבר היו שלו קצת מן המעות שקנינהו אבל אז היו שלנו כמו ההיא דנכסי דבר סיסין כו' אע"ג דהשתא לא הוו דידיה כבר היו שלו כי ההיא נכסי דבר סיסין כו' אע"ג דהשתא לא הוו דידי אלא על שם שעבר קראם על שמו ואמר כך שלא להשביע את עצמנו אבל לעצמנו קנינו כמו שכתוב בשטר הקנין של הבית שכולו נכתב לשמי ולשם אחי ולא לשם אחי הנקרא שוטה והוא לא זכה בו ואפילו אם היו מכוונים לקנות לו לצורכו מאחר דלא אודעיה למוכר ולסהדי דלצורכו קנינהו וראיה מפ' הגוזל קמא הלוקח שדה בשם ריש גלותא וכו' כמו שכתבתי לעיל וכ"ש השתא שלא כוונו מעולם לקנותו לשמו ולצורכו. ומה שאתה תובע ספרים שנתן לי אבא מארי מה לך אצלם הוא נתנם לי לפני מותו כמה ימים ולא היו בחזקת יתמי מעולם שהרי הוא נתנם לי בחייו כמו שהוכיח שכתב עליהם בכתב ידו שנתנם לי במתנת בריא והוא הוציאם מרשותו לרשותי בעודו בבריאותו ובחזקתו, ומה שאמר שאז נטרפה דעתו לא היו דברים מעולם לא נטרף מעולם ואפילו אם ח"ו כדבריך שלא היה מיושב בדעתו ו' שבועות או ח' לפני מותו הרי קודם לכן היה חכם מחוכם איש חיל וכן היה בשעת המתנה ואוקמי אחזקתו וכן מוכיח מתוך כתב ידו שכתב עליהם דברי חכמים ומכל זה איני צריך אפילו להוכחה דמאחר שישנם תחת ידי ומוחזק אני בהם מחיו ועד עתה, ומה שכתב ממתנה טמירתא על דא דליכסוך שעריה דלאו על כי האי גוונא אמרינן דנקרא מתנה טמירתא אלא על כותב שטר מתנה לחברו על קרקע ואמר לסהדי איטמורו וכתבו ולא אמר כתבו בשוקא אבל זה שהוציא ספרים שהן מטלטלין מתחת ידו לידינו לא שייך מתנה טמירתא ומה שאמר שנתן לי יותר מחלקי זה אינו כמו שהשבתי לך כבר שלא נתן לי יותר מחלקי כלל ואין לי דין ודברים עמך מזה כי כבר נעשה לך חשבון בב"ד מדודינו שהיו הנכסים בידו והוא עשה לך חשבון בב"ד ולא עשה לי חשבון מיותר הנכסים ומה שעשה לי ולא לך עשה שבועה ואני האמנתי לחשבון שלו בלא שבועה ומה לי ולכפירתך שאתה כופר שלא ניתן לך אלא פ' זקוקים הרי הוכחתי לעיל שניתן לך כל חלקך ומה שאמר שנתן לפשוט אחד ק"מ זקוקים איני מאמין שנתן לו יותר ממה שנתן לי כי לא נדרן לי על כך ואפילו אם נתן לו כל כך הרבה ומה אני יכול אחרי שלא ניתן לו יותר ממה שמגיע לי, ומה שאמר להוכיח בשטרך שמעל בשבועה ומטעם זה אתה רוצה להוכיח שלא עשה חשבון ישר כי לא נשבע באמת מאי נפקא לי מינה לא עשה לי חשבון אפילו בלא שבוע' מיותר נכסים שעשה לך חשבון בשבועה ואם ח"ו שלא נשבע לך באמת מה אני יכול מזה, ואדרבה נשבע באמת כאשר יוכיח בע"ה.