תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קמ״ג סימן ב׳

אדני שאל אם מועיל יושב ומצפה במצות של מצוה בפסח בחש"ו הנה רבינו יוסף טב עלם ייסד בסדר אלהי הרוחות חש"ו אין לשין דלמא ישגון, ואע"ג דאפיה ישראל בר דעה לא ינהגון, וכתב רבינו שמואל מפלזייא בפירושיו שחבר על אותו סידור שיש גורסין דאפייה אע"ג שעיקר השימור באפייה מ"מ בשעת לישה בעינן שימור גדול, ואחר כך כתב והא פשיטא שטעון שימור בשעת לישה וכתב בשם ר"ת מאורליינש דגורס שחסר תיבת דאפי ישראל אע"ג דגבי גט מועיל עומד על גביו לכתחלה ובשחיטה בדיעבד מ"מ לכתחלה הזהירו משום חומרא דחמץ, ועוד שנוהגים לעשות תדיר חמץ ולא ישימו על לבם, ולפי שיטת הלכה משמע דשעת לישה בעינן שימור לשם מצה לפי שאז מתחיל שימור חימוץ כמו שפירש התו' גבי כי מפניתו בפי' וא"כ לא שייך כאן כלל עומד על גבו כיון שצריך שימור גם לשם מצה ולא דמי לשחיטה וגם שמוכיח מתוך מעשיו שמשגיח במה שעומד על גביו מזהירו כמו שחלקו התוספ' בהלכה ראשונה עכ"ל. ולפום חורפיה לא חש להבין דעתי כי לא שאלתי אם יועיל עומד על גביו יזהיר את הלש וילמדנו לשומרו מחימוץ, כי אם כך שאלתי אע"פ שהלש בודאי אינו מתכוין לשם מצת מצוה מ"מ כיון שהעומד שם מתכוין לכך שפיר דמי דלא בעינן כוונת העושה אלא כוונת השומר כמו גבי טבילת כלים שאומר הספר פ' השוחט דיושב ומצפה אימתי יתלש גל של ארבעים סאה ויפול על הכלים והוי כוונה מעליא וכן בטבילת נדה אמרינן התם אילימא דאנסה חברתה ואטבלה כוונת חברתה כוונת מעליא היא.