אני שאלתי את מורי הר"ר יצחק זצ"ל אם הלש מצת מצוה ואינו מתכוין לשמרה לשם מצוה והעומד עליו מתכוין אם תועיל כוונתו, כי דמיתיו ליושב ומצפה דפ' השוחט. והשיבני וז"ל מוצא מקור מים חיים מה"ר חיים כל הפורש ממך כפורש מן החיים, הארז אשר בלבנון שלח אל החוח, נרפש ונדלח, היושב במחשכים ונעלח, כנחויים בגוזן חבור וחלח, ומה לאשר לא חותל ולא הומלח, נגד טהור קדש ממלח, ושמן הטוב רטוב ולח, זית רענן יפה פרי, אשר לבו כלב הארי, ומה לאשר מכלי אל כלי הורק לנגד לפיד וברק בן אבינועם, אשר מנעוריו, עוד בו טעם, כעמון ומואב יהי' קופא על שמריו, ויהי נועם, ד' עלי אבי עם אחד ורועם, לבקרים זרועם, ואור זרועם.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קמ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
