ועוד שאלתיו כיון שבחור שבין יהודי לארמאי פוטר פלימו (פסחים ח' ב') מלבדוק שלא יחשבנו הגוי בכשפים, מעתה אנו שיש לנו שפחות גויות בבתינו היה לנו לפטור מלבדוק כי מטעם כן אמרו רבותינו שעתה אין לאבלים לכוף מטתם שיאמרו הגוים והגויות שבבית שאנו מכשפים. והשיבני וז"ל ועל בדיקת חמץ שאנו עושים בפני השפחות ואין אנו נמנעים פן יחשבנו בכשפים, לא דמי כלל לחור שבינינו לבין הגוי שהגוי יבא עליו בטמניא (צ"ל בטרוניא) להתגולל ולהתנפל עליו שכשף על הגוי אבל בבתינו אין לחוש והאיסור ידוע להם וגדולה מזאת אנו עושים שאנו שורפים חמץ בפניהם והם תופסים בזה עונש גדול ולא דמי לכפיית המטה שאין לו סמך במקרא והדבר זר להם ובוודאי אם היה לנו לחוש לכשפים בבדיקת החמץ היינו נמנעים כמו שנמנעו בארץ פרובנצא מלהכשיר התנור מפני חשד הכשפים.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קמ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.