כרך של רומי · חלק ט׳ סימן י״ב

אוי אחי! אריד בשיחי! הראית איך שגית ברואה פקית פליליה? הראית בעיני בשר לך איך חכמי ישראל הריני כפרתם צדקו בגזרתם? ובדין גזרו שלא לדרוש בפדקא דברים כאלו משום דאתו למסרך לדמות מילתא למילתא באין מבין חילוקי הדברים בשרשם? הרי לפניך כי נפלת בטעות גדול. ואין אתה מרגיש בו כל עיקר. הרי כי שמעת מפי דין היוצא בשיירא בכל סעיפיו. ודמית היות תהיה למורה ודאין ולדמות ענין לענין דלא דמו אהדדי כאוכלא לדנא! אל בני! לא טובה השמועה כי רב המרחק בין הנדונות כרחוק מזרח ממערב. ואיני מאשים מי שלא יבין החילוק הדק שבין שני הנדונות כי לא רבים יחכמו. אבל אני מאשים מי שיכניס עצמו לדבר בגרולות ונפלאות ממנו ולעורר ולהשיב. ואילו יאמר אותם כמסתפק בדבר כאשר בא בשאלתך הידיד! תחשב לו לחכמה אבל כפוסק וכמורה הוראות. כאשר רבו בעונותינו בדורנו השפל הזה. אולת היא לו ולכלימה גדולה תחשב והוא עון פלילים: