כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ע״ג

ושוב נתעוררתי כאיש אשר יעור משנתו ונזכרתי דזה למעלה מט"ו שנה כשהייתי על הארץ הטוב' בעיר עז לנו ירוש' דדהבא יושב ודן את הדין לפני מורי הרב החסיד מוהרח"א גאגין זצוק"ל בפסק הארוך אשר בספרי הקטן חוקר לב ח"מ סי' א' שם דנתי את הדין דבאיסורין ראוי לנו לתפוס כדעת המחמירין אפי' נגד מרן ז"ל מפני שנגררתי אחרי מש"כ מוה"ר מוהר"ם סוזין ז"ל בהסכמתו בתשו' אשר בס' חוקי חיים למורי רב את"ן ז"ל בדע"ט ע"ד ודף ע"ב. ודרך מקרה והזדמן נקראתי עם הרב הגדול סבא דמשפטים מוהרי"ט אליקים ז"ל וראה עינו הפסק הארוך וכשהגיע לענין זה צעק עלי בקול מר כשופר וכה אמר לי לא תצית להני כללי דמוהר"מ סוזין ז"ל ומוהרח"א גאגין תלמידו וכמרן נקיטינן בין להקל בין להחמיר ועל מבוכה זו ישב הגאון מרן מלכא מר זקנך ז"ל וכל חכמי הדור הסכימו לדבריו ומהר"ם סוזין ז"ל ביטל דבריו ודעתו וכשיצא לאור חק"ל מ"ב ע"י הרב הגדול מר דודי המלך דוד נר"ו ושלחו אלי לרומי ופתחתי אני לדודי וראיתי המבוכה מתחי' לסופה שדעת הגאון הרמ"ז ז"ל לקיים פסק מרן בין בב"י בין בס' הקצר ובין בתשו' נגד מה שהיה רוצה להחזיק הרב מוהר"מ סוזון ז"ל לפסוק דוקא כמרן לחומרא ולא לקולא בכל האיסורין ולא קבלנו מ"ש בתשו' כמ"ש הרב שער המים והגאון הרמ"ז ז"ל מילא כלי זעמו בראיות מופתויות עיין לו שם באורך בסי' ג' אות ט"ו ובסי' ב' אות ב' ובאות י"ד סיים וכתב וז"ל סוף דבר אני אומר לא תציתו להני כללי אלא דקבלנו הוראות מרן בין להקל בין להחמיר בין בחיבוריו בין בתשו' לא נטה ימין ושמאל במ"ש הרב זרע אברהם והרב שמחת יו"ט אלא זולת באיסור ערוה אם רבו הפוס' להחמיר שיש ביד הדיין להחמיר עכ"ד: