ובסוף התשו' דקפ"ב מהספר רע"ב כתב הנפק על דבריו מהר"מ סוזין ז"ל וז"ל והנני מבטל דעתי מפני דעת עליון מרן מלכא נר"ו ודברי לעו והיו כלא היו עכ"ד. ומעתה אחרי כי אל ה' ויאר לנו דברים על בורין ככל אשר קבלתי בתורה שבע"פ מהרב סבא דמשפטים הנז"ל וראינו דברי הגאון הרמ"ז ז"ל כי טעמו ונימוקו עמו וגם לנא נפשאי לעיל קודם שנזכרתי מכל זה כמעט כוונתי לדעת עליון מראייות המופתייות שהבאתי לחיזוק סברה האמיתית הזאת ולהצילו הייתי מכוין ממה שפסק בחק"ל א"הע דק"פ במקדש בע"א כדעת מרן ז"ל מפני שבאמת פ"ה זקנים מישראל לא חשו לקידושין בע"א והרי הדברים קרואים והולכים לתומם יוצאים מפי אריה ז"ל:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ע״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
