כרך של רומי · חלק כ״ד סימן מ״ח

ואני אוסיף להרחיב עוד הדבור בנתינת טעם מספיק דכיון דע"פ שנים עדים אפי' זה שלא בפ"ז לכל הפחות כבר הוחזקו בספק קרוב לודאי לפסולים גמורים א"כ איך אנו יכולים להוציא ממון מחזקתו ואשה מחזקת פנויה ע"פי עדים שלפי המבורר לנו כבר נפסלו ע"פי הרוב והוא ברור דיש הפרש גדול בין כשאתה בא להוציא דבר מחזקתו ע"פי העדים שהוחזקו לפסולים לכשאתה בא להוציא העדים עצמם מחזקתם ואמונתם ע"פי ב' עדים שראו העבירה זה שלא בפ"ז והוא ברור יותר מביעתא בכותחא וא"כ אף הכא בנ"ד כיון שבאו ב' העדים הר' יעקב אשכנזי והר' יהידה הכהן והעידו שזה ראה אותו במצרים שותה מעלה עשן בשבת וזה ראה אותו פה מעלה עשן בשבת דא ודאי נפסל הפריץ הזה יוסף הכהן ולכל עדויות שבתורה הוא פסול מן התורה ואינה צריכה גט וכן הסכים מרן החביב ח"מ סי' ל"ד הג"הט אות ע"ה ובסו"ד כתב ולענין הלכה מאחר דכל הני רבוותא הסכימו דאפי' מעידים על ב' מיני עבירות מצטרפין הכי נקטינן ע"כ והוא פלא דמאחר דהוה דידיה תשו' הרדב"ז הנז' כמו שהזכירה לעיל אות מ"ה איך כאן באות נ"ז לא צירפו בתוך להקת הפוסקים שהביא ולא העתיק לן הטעם המספיק הלזה: