כרך של רומי · חלק כ״ד סימן מ״ז

באנו אל הסעיף הב' אינו צריך אריכות דבריהם דברים דהוא דין פשוט ופסקו מרן בא"הע סימן מ"ב ובח"מ סימן ל"ד דפסול מדאורייתא אליבא דכ"ע פסול לכל מין עדות שבעולם וכאן העידו ב' עדים כשרים על העד יוסף הכהן שחילל את השבת במלאכה דאורייתא דל"ת אש ביום השבת ולא נשאר כ"א ב' דברים לברר אותם הדק היטב האחד שבאו שני עדים נפרדים זה מזה ובזמנים שונים כמבואר בשאלה והשני שלא התרו בו שהוא שבת דידוע מ"שפ הרמב"ם בפי"ב מה' עדות דצריך להודיעו שמא שוכח הוא ונשיב על ראשון ראשון דהנה לענין שהעידו עליו העדים בזמנים שונים וכל חד לבדו כבר העלו הפו' הראשונים ואחרונים דאפילו דזה מעיד בפ"ע על עבירה אחת וזה בפ"ע על עבירה אחרת מצטרפין ובראשם הוא מרן הק' בתשובה החמיני' הנז"ל והרדב"ז דפוס ויניציה בסימן שי"ב האריך לתת טעם נחמד בדבר באומרו דבשלמא אם היינו באים להרגם או לעונשם עפ"י עדות זו ודאי בעינן שיראו המעשה ב' העדים ביחד אבל כיון שאין באים אלא לפוסלם אפילו לא היו העדים רואים ביחד נפסלו וכו' וטעמא רבא איכא כיון דסהדי מפסלי אפילו על ממון ובממון לא בעינן שיראו שניהם יחד אלא אפילו זה שלא בפ"ז ואפילו כ"כ ימים ואפילו אחד בהלואה ואחד בהודאה מצטרפין הילכך למפסלינהו נמי לא בעינן שניהם יחד הילכך נפסלו העדים הפריצים הללו לכל עדיות שבתורה ופסולם מן התורה ולא בעו הכרזה ואין האשה צריכה גט כלל עכ"ד מתוקים מדבש ונופת צופים: