ומאחר עלות כל האמור אל ה' ויאר לנו ועד כה עזרנו עד שנוכל לטייל בנדון שלפנינו כרצוננו דאפי' נחשוב למה ולכלום כל השתי הכחשות הראשונות דע"א אמר רבא הנער עם טלית תחת זרועו ועלה להביא הספר ולא כן אמר העד הב'. והשנית דהעד הא' אמר דאחר שעלה הנער והנערה ירד עם הספר והלכו שלשתן לבית הכנסת והעד הב' הכחיש גם בזו באמרו שאחר שעלה לא ירד ולא הלכו כ"א ב' העדים יחד אפי' דלפי כל המבואר בתשו' מהר"מ אלשיך ובתשו' מהרשד"ם בסי' פ"ח אשר הביאה הרב פ"מ ושממנה הכריח דכל דלא יכלינן או לפרש דבריו שלא יכחיש את הא' או דהוא ענין דטעו אינשי הא ודאי הם שקרנים גמורים ובהדי סהדי שקרי למה לן אפי' שאינו בגוף העדות ולא דמי למנה שחור ומנה לבן דעבידי אינשי דטעו אחר ששוין הם בדמיהן ולא מדקדקי וכענין נדון מהרשד"ם בסי' י"א דהא אמר תן פה תן פה והב' אמר יהיה יהיה דבעת ראיית העדו' כן היתה כוונתו לקבל העדות:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ל״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.