וזה לשון הגאון מרן זקני בחק"ל א"הע סימן ך' דמ"ה ע"ד ומ"מ נראה עיקר כאשר כתבו הפו' בהכחשת העדים במידי דנ"מ לדין אי חייל הקי' דעדותן בטלה ואף למ"ש הרב דרכי נעם דלא נתיר בהכחשת העדים כ"א היכא דהעיד הב' בפירוש להיפך מן הא' והרי בנ"ד כבר חקרנו להעד הב' שלא אמר מקודשת אם היה ברור אצלו וכו' והשיב דברור לו ולא שייך זה שמע וזה לא שמע דהוא היה יותר סמוך וכו' וכל כי האי הכחשה גמורה הוי גם הרב בני משה סי' ל"ו והרב כהונת עולם סי' מ"ה והרב פרי הארץ א"הע סי' ג' דעתם להתיר בהכחשת עדים במידי דנ"מ לדין קי' בהכחשתן ואף דאכתי מדעת מהרשר"ם ומהרש"ח לא יצאנו ובדבר ערוה אין להתיר נגד דעתם מ"מ בנד"ד יש להתיר דבלאו הי"ט אין כאן ודאי קידושין כיון דלא אמר לי וכו' עי"ש ואם בנדון הגאון הרמ"ז לא יצא מידי דעת מהרשד"ם בנדון שלפנינו נצא י"ח כי נד"ד דמייא לנדונו דסי' פ"ח האמור וכמו שיבא בעה"י:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.