ה' שמנהגם היה לצאת ביום ההזמנה הג' דיינים והב' נוספי' והעדי' והשמש לפניהם והמנעל בידו ומסבבים כמעט רוב הגיט"ו והשמש קורא ומודיע לכל העובר שיש חליצה למחר בב"הכ לפרסם הדבר והשתא הכא כי אל ה' ויאר לנו כי נפתחו שערי הגיט"ו וכל כתליו הפילו ארצה מטעם המלך האפיפיור וגדוליו גמרתי אומר לבטל פרסום זה בשוקים וברחובות שהרי אעיקרא דמילתא דבר זה אינו לעיכוכא שכל עיקר טעם פרסום זה היינו משום כדי שידעו העולם דחלוצה היא ולא לנסבה כהן ועוד דליתו אינשי ולקפצו עלה וכדאיתא בפי' מצות חליצה דק"א ע"ב עי"ש בפרש"י ובמאירי שם והאמת דאגב רהטאי לא מצאתי בספרי המפרשים טעם נכון מאי שנא חלוצה מגרושה והלא גרושה נמי אסורה לכהן הדיוט והתם מאי שנא דלא צריך פרסום כל עיקר ובפרט האידנא דכתבינן וקרעינן מגזירת התלמוד ואילך ומה שאני יכול לומר אגב רהטאי דבשלמא גרושה מפורסם הדבר ממילא כיון שאינה בתולה ואינה אשת איש א"כ ודאי יצא שמה בעיר גרושת פלוני והא בעלה קיים וכיוצא. אבל חלוצה שמעיקרא אלמנה היא ואלמנה קרו להצריך פרסום יותר שמא ישכחו החליצה שבנתיים ויקראוה בשם אלמנת פלוני ולא חלוצת פ' זהו מה שנראה לי לפום ריהטאי שלא חפשתי כ"א על על ושוב מצאתי לענין גרושה קרוב לדעותיהם אלו בתשו' תשב"ץ ח"ב סימן קפ"ט עי"ש ודוק. איך שיהיה עכ"פ פרסום זה נראה דכמעט לאו לעכובא שהרי כל מעשה ב"ד קלא אית ליה ודי בזה. וכ"ש שכבר יש ב' נוספים מפני טעם זה לבד וגם העדים וגם השלמת מנין העשרה והותר שכל הדינים האלו איתנהו בחליצה ולא בגירושין ועוד שהרי אנו קובעין מקום מבערב שגם זה הוי לפרסומי מלתא וכמ"ש מוהר"י הלוי ז"ל. נמצא דכמה דברים אתוספו בחליצה יותר מגרושין מפני הפרסום ועוד אימתי ניקום ונזיל כרוכלא ובפרט בשוקים וברחובות דעוברים ושבים כל האומות ומתלוצצים מראות אמבוהה דגברי והשמש לפניהם נוטה לצד ימין ומדבר עם איש פ' ומודיעו החליצה ונוטה לשמאלו ומודיע לאחר ג"כ ונראה דבר זר שאין אחריו כמוהו והרב וכל הב"ד והנוספים אחריו ואין לך לעג הגויים גדול מזה והלא הרמב"ם עקר תקנת חכמי התלמוד בחזרת העמידה מפני לעג הגוים כ"ש באופן כזה לפשוט נבלתנו בשוקא ולהודיע החליצה וסוף כל סוף דבר שלא בא מפורש לא בתלמוד ולא בשום פוסק והרב מוהר"י הלוי ז"ל שכתב שבויניציא ופאדוב"א מכריזין בכל הגיטו"ס. לא כתב שהולכין כל הדיינין. והנוספים והעדים אחרי השליח ב"ד לסובב נתיבות אלא שהשליח ב"ד מכריז בגיטו"ס. וזאת שנית שעכשיו אין כאן גיטו"ס והפרוץ מרובה על העומד והגיט"ו שהיה מקודם עכשיו דרך לרבים מהנוצרים דבר פלא. עד שלשעבר הסכמנו שלא לצעוק מנחה ותפלה וערבית ותקון חצות.כי קבענו שעה ברחוב ב"הכ בשביל בטול ענין זה.והלא דברי' ק"ו תמידין כסדרן נתבטל ובעונו' שלא להכריז מה שהוא במקום קרבן כ"ש נוספות כאלו אשר אין להם שחר ושורש ויסוד כי אם לתוספת דבר והלא מנהג ירושלם תוב"ב אינו אלא להכריז בב"הב בבקר דוקא ותו לא. ועל זה גמרתי אומר סיברי זו בכל הה' ב"כ גם בלילה שקודם החליצה וגם בבקר ובזה יצאנו גם מידי מנהג זה שיותר מצוי שישמעו הדבר בב"כ ממה שישמעו בחשאי מפי השליח בשוקים ואותה אמבוהה דגברי על לא דבר ובכן דא תהא למיקם שמכאן ואילך כן יקום דבר. והיינו שילכו הדייני' לב"הכ עם הנוספים ומשם ילכו למקום ההזמנה בדרך ישר בלתי סיבוב כלל והשמש לפניהם בלי מנעל בידו ולא שום תנועות אחרות כי אם בדרך פשוט דוקא ותוכרז החליצה בלילה וביום בכל הכ"כ ב' פעמים לילה ויום ולא יעשו הפורמאליט"א בשוקים וברחובות וכל המשנה ידו על התחתונה ובפרט במדינות האיאורופה כי תחלואי הנפש גברו עד להפליא ה' יטע בלבנו ובלבם אהבתו וחשק מצותיו חקיו ומשפטיו כי"ר:
כרך של רומי · חלק כ״א סימן ל׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
