כרך של רומי · חלק כ״א סימן ל״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ו' שמנהגם היה שמכלל אסיפת הדיינים. והנוספים והעדים היו נמנים ונאספים ממוני העיר ואני שמעתיהו מנהג זה יום או יומים קודם החליצה מפי מע' החבר כמוהרי"ף נר"ו ובאמת אשתוממתי על המראה מה לכהן בבית הקברות? מה לענין אנשי' סוחרים בענין חליצה? מה שלא נשמע בשום מקום ולא נמצא בשום ספר ובודאי שגם ענין זה הגם שאינו כתוב בספר תקנות שלהם כדי לטעון טענת מנהג (ועיין משאת משה א"הע סי' כ"ז הגאון מר זקני חקרי לב א"הע ד' צ"ד ע"כ מוהריק"ש סי' ו') מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע כיון דבענין חליצה בעינן פרסומו של דבר א"כ מה טוב שיהיו נקראים גם הממונים ויתפרסם הדבר עם יקירי העיר זהו מה שיכולתי למצוא טעם לשבח למנהג הלזה הגם שהוא בתורה שבע"פ ואינו נקבע עי"ז כנודע. אבל באמת תברא בצידה כי מה כחנו יפה לחיב לנשים יקרות להתבזות בפני גבירים ואנשים סוחרים והלא מקרא מלא דועמדו שני אנשים אשר להם הריב לפני ה' ולפני הכהנים ומקרא דשמוע בין אחיכם נדחו מפני כבודן של נשים יקרות ולא יראו החוצה ושולחין להם שני סופרי הדייני' ואפי' לילך הב"ד לביתם שבזה מתקי' כל כבודה בת מלך פנימה עכ"ז כתב מוהריק"ש ה"ד הרב מט"ש ח"מ סי' קכ"ד סוף הג"הט דלא ילכו לביתם הב"ד גופיה מפני כבודן שלא יתבישו להראות בפני הב"ד ע"כ יעוש"ב כ"ש הכא דאינו ענין מצוה ולא כתוב בשום ספר מה כחנו יפה לחייב לאשה יקרה או לאיש יקר להתבזות בפני אנשים סוחרים בדבר דלאו מדינא חיובים וצערא דגופא לא ניתן למחל. והדבר נודע ומפורסם שיותר מתביישים מאנשים כגילם ממה שמתביישים בפני הדיינים ותופשי התורה דנדמה להם כאלו תיפשי התודה לכך נוצדו וזאת חובתם ויעשוה וכן באנשים המוני עם או החכמים וזהו טבעו של עולם ע"ד כלום מתקנא כי אם חכם בחכם גבור בגבור עשיר בעשיר והוא פשוט והוצרכתי להאריך בכל זה ביודעי ומכירי טבע אנשי איאורופה שאם הוחזקו בדבר אחד גם בלי טעם סדרי בראשית משתנין ואותו ענין שאין בו ממש כל רוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו ועולים ויורדים בו והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על רוב החומרות שלנו שמן הדין אין בנו כח לשנותם ותשחת הארץ כי ע"כ הארכתי בכל זה ולומר שאם יהיה האופן שהחולץ או החולצת או קרוביה' מגדולי העיר ומאנשים פולטקין שבה ורוצים הענין בהחבא ר"ל בלי כל הפורמאליטא כי אם במה שכתוב בספרי' דינ' יתיב לעשו' רצונ' ולא נבא מן הקל אל החמו' ב"מ ובפרט בארץ האיאורופה כנודע ובפרט בדבר כזה שאינו כי אם מנהג שהונהג מדיליה כדאי דין נשים יקרות ושינוי הזמנים לדחותו באמת הבנין ואין כאן משום ליחא דמניעת כבוד לממונים כל שאינו ענין פרטי וכשיש טעם מספיק כבר כתב הרב מנחת יעקב סי' א' שביד פרנס העיר לתקן תקנות ולשנות מנהג קדום ועיין להרב הגאון מ"ז חק"ל י"ד ח"ב ד"ה ע"ג דברוב הקהל אליבא דכ"ע יכול לתקן כל זה אני כותב לשרש אחר המחלוקות וההקפדות ולא יבואו לראות כבלע את הקדש אבל בשאר אנשים פשוטים ובינונים אדרבא מנהגם יפה וכל מאי דמתפרסם הדבר בפני אנשים מכובדים כמו ממוני הזמן שפיר דמי ושומע לנו ישבון בטח כיר"א:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.