באנו אל השנית שכתב שאין לחייב ליבם ע"ז הא ודאי דבר ה' בפיהו אמת. דאמרינן להו לב"ד מאי חזית דדמא דהדין אתתא סומק טפי מן היבם ובערך שאין האשה רוצה לצאת מן האגף ולחוץ כן ערך הליכת היבם אל בית היבמה שער שונאה והוא פשוט והשכל מחייב כן. וכן מצאתי למוהריק"ש ה"ר המט"ש סימן קכ"ד הג"הט שעל מ"ש הטור שלנשים יקרות משגרין להם ב' סופרי הדיינין ע"ז כתב מוהריק"ש דוקא הכי אבל לילך ב"ד לביתם לא וכו' דמסתתמי טענות בע"ד עכ"ד אוף הכי נמי כנגד שאני חושש לצער וכבוד היבמה שלא להוציאה מן האגף ולחוץ כן יש לחוש לצער היבם וכבודו שלא לחייבו לבא לבית היבמה אבל אה"ן אם מרצין אותו קרובי היבמה ודאי דמצד הדין פטור ומותר בלי ספק ודברי מוהר"י ן' מיגאש קורין בגרון בכל זה והוא פשוט:
כרך של רומי · חלק כ״א סימן כ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.