כרך של רומי · חלק כ׳ סימן ג׳

ומעתה אמרו אתם קהל אמוני המאמינים בתור' מרע"ה ובעשרת דברותיה כפתוריה ופרחיה אם בהיות המולק"י שר"ל הפרופרייטא מהגוי והישראל אין לו עליה כי אם חזקה לבד עכ"ז אם הולך הישראלי חבירו וקונה הפרופרייטא מהגוי אפי' שפורע לו דמי שווי חזקתו והותר עכ"ז נכתבו על אותו היהודי כל האלות והקללות הנז"ל וזה שהוא קרקע גמור מישראלי וממון עניים ויושבים לבטח על אדמת הקדש ואוכלים גידולי הקדש מידי אביר יעקב ופתע בלי איבה הולכים קהל ועדה מישראל השרידים אשר ה' קורא וקונים אותו הקרקע ומוסרים במעות לתוא מכמר לא כ"ש דאיסור גמור דלא תחמוד ולא תגזול איכא שהרי מזה אנו באים לסעיף הב' דאם המוכר טוען דע"י מכירה זו אתי לידי חסרון כיס או סרך חסרון כיס ודאי דאיכא גם לאו דלא תגזול גמור שהרי אמרו בפ' הגוזל בתרא אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ארעא לגוי אמיצרא דישראל חבריה משמתינן ליה משום דא"ל אריא ארבעת לי אמיצראי משמתינן עד דאתי וקביל כל אונס' דאתי מחמתיה ודין זה פסקו הרי"ף בהל' והרמב"ם בפי"ב מה' שכנים והסמ"ג והרא"ש והטור והש"ע ח"מ סי' קע"ה וכת' הטור ע"ז דיש מן הגאוני' שכתבו שאפי' אינו מוצא ישראל שרוצה לקנות וגם המצרן אין לו במה לקנותה אפ"ה אינו רשאי למוכרו לגוי אפילו שהמוכר עני ואין לו במה יאכל יתפרנס מן הצדקה ואל יגרום נזק לחבירו ויש מחלקים היכא שאינו מוכרו לפרנסתו אלא להרויח וכו' אבל הרוצה למוכרה בשביל פרנסתו ואינו מוצא ישראל שרוצה לקנותו יכול למוכרה לגוי ויקבל עליו אונס שיבא מהגוי וכו' וכתב הרא"ש דאי חזינן שהגוי מכוין לקנות במיצר ישראל כדי להשחי' נחלתו או שיש איזה ערמה בדבר הכל לפי ראות עיני הדיין ע"כ והרשב"א בתשו' הביאה הכנה"ג שם הגהב"י אות ע"ה כתב דהא דמשמתינן ליה לאו דוקא ארבעיה סמוך למיצר אלא אפי' רחוק למצר בכל אופן שהביא גוי במקום שמגיע ממנו נזק בין קרוב בין רחוק הוי הדין כן ע"כ וכתב מוהר"י באסאן ס"ס ז"ן ואפי' קדים ויקבל כל אונסא דאתייליד לא ימלט מהשמתא ע"כ והביא דבריו הרב מטה שמעון הגהת הטור או' ס"ב וכתב וז"ל מבואר מדבריו דכיון דיש איסור בדבר חיוב שמתא רמיא עליה והרי הוא שמותי עד דמקבל עליה וכו' וא"כ אף דקדם וקבל אעפ"כ משמתינן ליה בעד האיסור שעשה. ולפ"ז אם עדין לא עבד לא שבקינן ליה דלעבד איסורא ומעכבינן ביה אפי' מתחייב לקבל אונסא והיינו כדברי מוהריב"ל ה"ד הכ"הג ס"ק ע"ו ד"מ ע"ב סי' מ"ה וכן נראה מתשובת הגאונים ח"ד ש"א סי' כ"א דמעכבין ליה למכור ואם לא יקבל משמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונסא ע"כ: