כרך של רומי · חלק כ׳ סימן י״ב

עיניכם הרואות כל חכמי ישראל בכף מאזנים ומכללם כל רבני איטאליא ומתוכם כעין החשמל מורינו הר' מאריה דאתרין רומא מוהר"ם קורקוס ז"ל שכלם פה אחד ממש עונים ואומרים דבמקום דלא קפיד המלך אפילו שיהא דינא דמלכותא ככל דיניה ומשפטיה דין תורתנו שתתעלה היא העיקרית ודינא דמלכותא כאין לנגדה והרוצה לזכות בכחה רשע וגזלן מפורסם קרינן ליה ועדיפא מינה ראיתי להמרדכי פ' הגוזל בתרא סימן ק"פ שקראו מוסר והענין היה במלכות אחר שהמלך הטיל מס להיהודים היושבים במלכותו לכל עיר ועיר סך ידוע וכל חדא פורעת בפני עצמה וקמו שאר הקהלות ובקשו מהמלך להתחבר כולם עם קהל פיבר"ס כדי להקל מעליהם המס והתרו בהם בני קהל פיבר"ס שלא לשאול מאת המלך החיבור הזה כי היה מגיע להם הפסד והם לא שמעו ושאלו מהמלך החיבור וחיבר' וגרמו להם הפסד וכתב הרב דעבירה גדולה בידם ואין לך אחוויי (מוסר ממון ביד גוי כזה) כי כל הפסדן של אלו אינם על ידי נתינת שוחד להטות לב המלך עליהם לעשות כרצונם להפיל ממון של ישראל לתוא מכמר ונתנום בידי לא אוכל קום ע"כ יעו"ש. והרי התם שבלאו הכי המס היו פורעים וכבר היתה דינא דמלכותא ויען שהמלך לא שאל החיבור הזה והיהודים של שאר הקהלות הראו למלך הרוח הזה להם דן אותם הרב ז"ל למוסרים גמורים שאפילו אם יהיה שואל המלך החיבור הזה היו חייבים משום דינא דמלכותא כמ"ש שם באורך עכ"ז כיון שהמלך לא ידע מזה והם עוררוהו להראות החיבור הזה נקראו מוסרים רח"ל כ"ש בנ"ד וכמובן כי אני מצטעד להאריך בדברים כאלה והם עם ה' השרידים אשר ה' קורא. ושוב אחז"ר באה לידי תשובת הרמ"ז ז"ל ק"ק מסימן ל"ז עד סימן מ"ג אשר רובצים עליה במשפט כל רבני איטאליא איש על דגלו ואיש על מחנהו וכולהו צוחין ככרוכיא על מעשה רע ומר כזה ממש וכבר נאמר לעיל בסעיף הקודם עיש"ב: