כרך של רומי · חלק כ׳ סימן י״א

אנקונא מוהר"ר יוסף פיאמיטא ז"ל שהסכים עם הר' מנוח חי קורקוס ז"ל שהיה רב דקהלתנו רומא בשנה פת"ח תקוה כמובא בתשו' משאת משה ח"א דק"ך וז"ל אבל לומר דלפי שהוא ד"ד וחק המלך אין לדון אלא בדיניהם וע"פ המלך הס כי לא להזכיר וכו' ובאמת לא ירדו לעומק ומשמעות דינא דמלכותא שאלו ראו מ"ש לשנים שעברו בהמתיקי סוד על ענין זה עם הרב הכולל חריף ובקי כמוהר"ר מנוח חי קורקוס וכו' בפסק ארוך ראוהו אנשי בינות ויאשרוהו ושם חלקתי כל הדעות והסברות שיש בין הפוסקים והעלתי מפי סופרי' וספרים שכל שיש הנאה למלך וקפיד מלכא שלא יעשו אלא כמצותו מקרי ד"ד ובתנאי ג"כ שלא יהיה הדבר ברור נגד מצות תורתנו ובכלל הדברים הבאתי מ"ש גדולי האחרונים בדין ואל"ד ואקו"ף ר"ל פידו קומיסו דהיינו בענין נכסי לך ואחריך לפלוני שהישמעאלים קפדי מאד בזה והדבר אצלם כמו קדש וקפדי מאד דייניהם שיעשו כדיניהם וכמנהגם ועכ"ז כתבו מוהריב"ל ומוהרימ"ט ובני שמואל ופמ"א שמי שמקיים דין זה מכח דינא דמלכותא מחלל תורה ועתיד ליתן את הדין וכ"ש וק"ו בנדון דידן דאין כאן הנאה למלך ולא קפדי כלל וענין הסכנה בזה חלום אחד הוא שהרי המלך רוצה שיבא למקום ידוע סך קצוב בכל שנה ואם יפרענו זה או זה מה איכפת ליה (אמר הפוסק ס"ט זה ראיה לדברי לעיל שקיימתי תשו' הר"ר נחמיה והשכותי מעליו תלונות הכרם שלמה ז"ל דוק ותשכח שהם.דברי ממש) וכו' ובעל באר עשק בתשו' סי' ד' כתב בענין שגזר השר שכל היהודים יכנסו למקום הוכן להם היינו הגיט"ו שלא היה מקודם וברר להם יהודים וגזר עליהם שיחלקו ביניהם ויבררו מקומם כאשר ייטב בעיניהם והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם והיה במקום ההוא בית ראובן וצוו המבוררים שיתן מביתו לשמעון כי המקום צר ולא שמע ראובן ויוציאוהו במצות השר מביתו ויצעק ראובן לפני הב"ד ופסק הרב ז"ל שהדין עמו וטעמא יהיב דלא איכפת ליה להשר אלא שהיהודים כלם יכנסו תוך הגיט"ו ולא קפיד על ראובן שיצא מביתו והסכים עמו גדול הדור מוהר"י פואה ז"ל כ"ש בנ"ד דלא קפיד מלכא מי ירצה ומי לא ירצה וכלל גדול כלל לנו מוהריב"ל וכו' ודברים הללו נוקבים ויורדים עד התהום שכיון שד"ד חידוש הוא אין לנו אלא חידושו הברור וכל ספק ומחלוקת דאית ביה אין ספק דדיינינן לזכות דין תורה וסתרינן ד"ד וכו' זה המעט מזער עלתה מצודתי וכו' ואלהים יודע שלא היה בדעתי לכתוב כזה אמנם רע עלי המעשה שאחרי שהסכימו קהלות הקדש וכו' יאמרו מקצתם קומה ונעלה בית אל נכר בחילול ה' ורעה רבה ה' יכפר בעד עמו ויסיר מלבם קנאה ושנאה ותחרות ויפרוש סוכת שלום עליהם כיר"א עכ"ד: