כרך של רומי · חלק כ׳ סימן י׳

ואל יפתוך חטאים לומר סוף סוף כיון דעכ"פ קי"ל דדמ"ד דינא נבטל דין תורתנו הקדושה והד"ד איתיה בעולם מה לי מקפיד ומה לי אינו מקפיד כיון שיצאת הדת מלפני המלכות בפרט שהוא מנגד לתורתנו הקדושה תכף באותו רגע כבר הורע דין תורתנו הקדושה כאלו לא היה דין זה בעולם זה הבל ורעות רוח ורעה רבה למי שחושב בורות כזה שהרי אעיקרא כל עיקר כח דינא דמלכותא היא מפני שלום המלכות וכמ"ש הנביא ירמיה דרשו את שלום העיר וכו' ועיין מוהר"א ששון ז"ל סי' קמ"ז באורך ואם אינו מקפיד מאי שלום המלכות איכא ובאיזה כח נוכל לבטל דין תורתנו הקדושה המקובלת לנו מסיני ועל כיוצא בזה כתב מוהרשד"ם ח"מ סי' רכ"ד וז"ל ואם כפי דין תורתנו הקדושה זכה שמעון וכפי דינא דמלכותא זכה ראובן פשיטא דראובן (דרוצה לזכות בכח דינא דמלכותא) נקרא רשע וגזלן מפורסם אם לא יקיים דין תורתנו הקדושה עכ"ד ודבריו חיים וקיימים וכמו שחתם עליהם הרב מוהר"ש מורפורגו בס' שמש צדקה בקו' פני הכרובים דכ"ט או' י"ז והטעם פשוט ומבואר דכיון דהדינא דמלכותא אינה מקפדת על דין תורה ודאי שהאיש הישראלי אשר עמדו רגלי אבותיו על הר סיני באותו מעמד הגדול הקדוש והנורא שרוצה להשפילו ולהשתמש בדינא דמלכותא במקום שאינה מקפדת רשע גמור קרינן ליה וכן כתב עוד הרב שמש צדקה שם או' י"ט והוכיח שתשו' הריב"ש סי' רכ"ח דכל שאין קפידא למלך חייב האיש הישראלי לקבל גזרת התורה יעו"ש. וכן הביא עוד שם בדל"ד ע"ד תשו' שלימה להגאון בעל כרם שלמה ז"ל שכתב וז"ל אמנם אם אין המלך מקפיד בזה וכו' כל כי האי אין צריך לפנים לע"ד דודאי אין להניח תורה שלימה אשר אתנו ולילך אחרי דתיהם שונות והאריכות בזה ללא צורך וכן הביא עוד שם תשו' שלימה מהרב הגדול של