והנה עם כי מתחי' דברי אחת דברתי כי לא היתי משיב לו כי אם ממקצוע זה וכתבתי שבזה אני מתחיל ובו אני מסיים והטעם העיקרי הוא כי באמת איני כדעתי כי תכף אני נוסע וזו הלכה בת יומא היא ממש כמו שיעיד הרב נשיאנו צבי לצריק נר"ו עכ"ז לא אוכל עד אשר דברתי דברי כי ידעתי בינ"י כי בהגיע דברי אלה ויהיו נקראים בהיכל קדשו אמור יאמר לב חכם לימינו הראיתם האיש העולה הלזה כי הקיפנו בהלכות שלא מן המוקף ומכל אשר כתבנו אורך היריעה דינא רבא ודינא זוטא העלים עינו ולא משגח בן להשיב או לרמוז דבר מה לפחות משום זיל תהי אקנקני והא ודאי יגזור אומר ויאמר חדא מתרתי או כי מרמות רוחא גאות לבשתי ולא נתנני הש"ב רוחי גבוהה גבוהה לנגוע בקצה המט"ה ולטעום מיערת הדבש מכל מ"ש מני"ר נר"ו. או יאמר שתיקה כהודאה וע"ז בקשתי פנים חדשות וסגר עליהם המדב"ד וע"ז מוכרח אני להתטפל קצת במ"ש מני"ר נר"ו אבל טרם כל בבעו במטו מיניה דמר תרתי לטיבותא חדא שכל מה שאכתוב בזה הוא דוקא לחדודי ולא להלכה ולמעשה כי כבר מלתי אמורה כי איני בדעתי כלל ושמעתתא בעיא צילותא וזאת שנית אם בתוך דברי אדבר נגד פני קודשו דברי חידודין מעיד אני עלי שמים וארץ שאין כוונתי חלילה לקנטר או לנגוע בקצה שולי מעיל צדקת כבודו חלילה ואדרב' יהיו דברי לפכוחי צערין כריע כאח וכל דברי תחילתן וסופן ועובין והקיפן כולם אחוזי אהבה וחיבה ודגלו עלי אהבה באשר נאות לתופסי התורה בקדושה ובטהרה ובפרט לאחים כמונו שמורים לכל בני ישראל איש על דגלו ואיש על מחנהו ודי בהערה אמתית זאת:
כרך של רומי · חלק י״ט סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.