כרך של רומי · חלק י״ט סימן ט״ז

הנה על פרט הראשון מה שהקיפנו בהלכות בענין פשרה צריכא קנין ואם קנו הו"ל קנין דברים כרשב"ל ודבר שאינו ברשותו וגם מטעם סילוק ל"מ והאריך הרחיב בזה גם בזה אמינא דלא אענהו מפרט זה מתרי טעמי קשוט הא' כי באמת לא אריך למעבד ליכנס על רגל אחד בעצם ענין זה וידעתיהו ומכירו לשעבר כי רבו הדעות וצריך יגיעה ומורה מזמן ואף כי בטחתי בקוני כי לפי מה שאני זכור לבר אנצחהו בלי ספק ויורה ויאמר נצחני אחי עכ"ז אין רצוני להכות ח' מאות חלל בדיוטא אחת ולהצטער על ב'מאות ובדבר שאין לנו צורך בו כלל כי הוא שלא מן המוקף גמור כמו שאומר והוא כי אף אי יהיבנא ליה כל דיליה כי פשרה היתה ולא דין משא"כ כלל כלל לא עכ"ז אעיקרא אפילו היתה פשרה עכ"ז איני רואה בפשרה כזאת צורך קנין כלל כדי שנצטרך ליכנס בכל המבוכות הללו שהרי אפי' פשרה פרטית הנעשת בפני טו"ה אינה צריכה קנין כמ"ש הב"ח בסי' זה ופסקו הרב כנה"ג ז"ל בלי חולק וכן כתב בפשיטות הרב תומת ישרים סי' קכ"ח בראיות מגדולי הראשונים כ"ש בנ"ד דבעלי הריב הם המה כל ב' הכתות והמדינים הם ראשי הכתות ועיני העדה והטו"ה כנודע וכגון דא תורה יוצאה בהינומא מפי אבינו רוענו הרא"ש בכמה מקומו' וחדא מניהו כ"ו סי' כ' וז"ל כבר השבתי לך שבכל דבר שהקהל או טו"ה שנתמנו מדעת הקהל מסכימים אין צריך קנין ולא שטר אלא דבריהם ככתובים ומסורים דמו ותשו' זאת פסקה רמ"א ח"מ סוף סי' קס"ג וכן הסכים הרב הגדול מוהרימ"ט ז"ל בתשו' הובאה במוהרח"ש ח"א סי' צ"ד וצ"ה וכתב וז"ל ועוד כל מילי הרבים ככתובים ובמסורים דמו ואין צריך קנין כמ"ש הרב א"מ ז"ל באחרונות שלו סי' קכ"ג שהרא"ש כתב וכו' (הדברים הנ"ל) וכך הם דבריו פעמים שלש גם הביא לשון הגמר' בשלהי מציעא שהביא ההיא דפ' בני העיר וכו' ולכך נהגו שכל דבר הנעשה ברבים אין צריך קנין במקום שהיחיד צריך קנין וג' טו"ה חשובים ככל העיר וכו' נמצא שהחיוב הואיל ונעשה ע"י טובי הקהלות וטובי העיר שהם הנקראים חברי עיר מעשיהם קיים ודבריהם ככתובים וכמסורים דמו עכ"ד וזכורני שיש בהרב כנה"ג ח"מ ח"ב בסימנים השייכים לענין זה שעשה כסא וסמוכות לכל זה ואין הס' מצוי כאן וכן פשטה הוראה בכל גלילותנו להחזיק מעשה הרבים וטובי הקהל גם בדבר שלב"ל ודבר שא"ב ודבר שא"מ ודבר שאין לו קצבה ואמינא עכשיו משקול דעתי שכן צריך להיות הא' שכיון שהגענו לידי מדה זאת שכח הרבים וטובי הקהל אמיץ וחזק ככתובים ומסורים א"כ כל אופן זכות שאנו מוצאים בפסוקי' לקיים כל הרעותו' דמתילדי בדרכי הקניות כאלו וכדומה להם אנו אומרים הרי אלו כאלו נאמרו ונכתבו בפירוש ועדיפ' מהא ביחיד כתבו התוס' בריש פ' אעפ"י בשם רבינו אליהו כמו שיעו"ש ומזה למד הרב משפט צדק ח"ב סי' יו"ד לענין כמו נ"ד יעו"ש והרב כרם שלמה סי' כ"ו וז"ל וה"ה דמהני לשון שעבוד דהיינו בלשון חיוב לכל מילי בין לדבר שב"ל בין לדבר שא"מ בין למטבע שאין נקנה בחליפין נקנה בחיוב וכמ"ש כל זה מוהר"ש חיון שו' סי' ט"ו א"ד וא"כ מאחר שעלה בידינו דדברי טובי הקהל ככתובים וכמסורים דמו לא יהי אלא חיוב הרי מהני והוא פשוט: