כרך של רומי · חלק י״ח סימן ל״ז

נהדר אנפין למה שהבטחתי אתכם לבאר ההלכה דרך שקלא וטריא. ויה"ר דאימא מילתא דתתקבל כי רצוני לפרש הנך תרי בריתות דפליגי ת"ק ורשב"ג בחוצב קבר ועיבוד לשמה בסגנון אחד לדעת הני רבוותא איש על דגלו ואיש על מחנהו ובמונח זה יוסרו כל הערעורים שלכם ועוד כמה וכמה תלונות מדברי אחרונים הלא בספרתם. מי מקשה על הרמב"ם דנקט בלשון הבונה קבר לאביו ומי מקשה על הרמב"ן דאסר ק"ע ופסק ברשב"ג והדברים ארוכים ואיני יכול לחזור ולהעתיק כל הכתוב בספרים כי אם בזאת לפרש ההלכה על מתכונתה לשלשה מחלוקות והם. דעת רש"י א' דעת התוס' ב' דעת הרמב"ן ג' והוא שכבר כתבנו לעיל דלדע' רש"י והרמב"ם וסיעתיהו דעת ת"ק הוא דס"ל הזלמ"ה ורשב"ג ס"ל הזמ"ה ולדעת התוס' ממש להפך. ולדעת הרמב"ן הוא דלדעת רבא דפסקי' כוותיה דהזמנה למ"ה. ס"ל דאפילו רשב"ג ס"ל הכי הזמנה למ"ה ואפי' הכי בעי עיבוד לשמה אע"ג דאינו מועיל משום דהזמנה למ"ה. מ"מ חובת מצותו שהיה לשמה נמצא דבברייתא זו ג' מחלוקות בדבר דעת רש"י וכו' דרשב"ג ס"ל הזמ"ה דעת התוס' להפך דרשב"ג ס"ל הזמנה לאו מ"ה דעת הרמב"ן הוא דהברייתא לא נגע ולא פגע בענין הזמנה כי אם במצוה מחודשת ולפום ריהטא נר' דמהך פלוגתא יפרד והיה מחלקותם גם למעלה ראש בברייתא דהחוצב קבר כזה כן זה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: