כרך של רומי · חלק י״ח סימן ל״א

וכד דיקינן שפיר לא עליכם בנים חביבים תלונותי כי אם על הרב אליה רבה ז"ל בשי' לשמעתין ואעתיק דבריו אות באות כי כבר ניכר מבין ריסי כתביכם שאין הספר מצוי אצלכם ובתוך ההעתק בין ב' חצאי לבנה אבא אעי"ר עליו איזה ערעורים ועתה דעו לכם כי ז"ל אות באות. ד"ה אין וכו' דודאי כיון דמשלמין ממון וכו' לפ"ז אם מזימין לע"ה למה נפסל הא אין משלם ממון ואין נהרג ונאמר אין לך בו אלא חידושו ובתוס' סנהדרין דכ"ז פשוט דלהבא נפסל וי"ל. (אתיא תוך תוך אמינא דמ"ש י"ל אין כוונת ישובו מטעם דאין מגו בב' עדים דזה לא עלה על דעתו כלל כמבואר בדבריו לקמן דמגו זה עשאו עיקר וסליק ונחית בו ולא זכר שר תי' ר"י ז"ל דאין מגו בב' עדים אלא כוונתו לישב הישוב הפשוט. דכשהם שנים לגבי חד ואין אחר מסייעו זה אינו שום חידוש מה שפוסלים אותו דכן אמרה תורה על פי שנים עדים יומת המת הרי דהאמינם תרי לגבי חד לכל התורה כולה ומה שאינו משלם ואינו נהרג אינו אלא משום דקי"ל עד שיזומו שניהם וא"כ על הפיסול ליכא שום חידוש. ותמהני על הרב ז"ל מה לו לכתוב דברים פשוטים כאלו אם לא לחדד התלמידים) אותו דיבור ולמה הוי חידוש כלל וכו' קשה דנח"ל לומר עמנו היתם דאז משלמין ממון העדים משא"כ פסול הגזלנותא מיהו לפי' התוס' בסנהדרין דמדנקט הש"ס עד זומם מיירי שהזימו לעד אחד ומ"מ הוי תרי ותרי כיון דאידך שלא הוזם אומר שראה את חברו וא"כ כיון דע"א אינו משלם מקשים התוס' שפיר דהוי מגו אך למאי דמשני תרי בחד ותרי בחד מבואר דסוגיא דהכא מיירי שהוזמו ב' עדים וכמ"ש התוס' בד"ה דאסהידו אך י"ל דקושית התוס' אכתי היא דכוין דבע"א נזדמנו מכח מגו א"כ הו"ל לומר איכא ביניהו שהוזם ע"א דמשום חידוש ליכא דהוי מגו. (אתיא תוך תוך אמינא לכם אחי ורעי שזה היה לו קשה בדבריכם שביארתם היטב לומר שבאו ב' עדים בפ"ע והזימו אחד ועוד ב' בפ"ע והזימו אחד ולא ידעו אלו מאלו את"ד במכתב ועתה אם כנים אתם במגו הלזה מה לכם באריכות זה די בב' הפוסלים אחד אפי' שהב' מסייעו לא יועיל לו כלום מטעם דנאמנים לפוסלו במגו דגזלנותא. הגם שיש לי לצדד בזה אבל איני יכול להאריך על קו תוהו המגו הלזה) ודוחק לומר דניחא להו לעשות איכא בינייהו אפי' בתרי עדים ע"כ דברו הר' אליה רבה ז"ל: