ועתה צאו וראו אם לא כדבריכם הם ממש דברי הרב אליה רבה ז"ל בתוספת חידוד ואחר נע"ר כל דבריו לא שרירין ולא קיימין בזה כי כל האמור ומדובר לעיל לסתור יופי הבנין שלכם גם עליו יפול הנופל כל משאו ומתנו בזה ואין צורך להאריך עוד כי הוא מובן מאליו. זו בלבד אחדש דבר מעתה גם עליכם הע"י גם על הרב אליה רבה ז"ל והוא זה כי הגם כי יאמר האומר כי חילוק גריעות המגו דגזלנותא בב' עדים שהוא אמיתי בלי ספק אינו כלול בדברי ר"י ז"ל ונאמר כי מעולם לא עלה על דעת ר"י לכלול אותו בדבריו כי אם כוונת ר"י ז"ל פשוטה לפניה לעקור הנדר מעיקרו ולומר מגו בב' עדים לא אמרינן ותו לא וכפי זה עדין יקשה להתוס' למה להם לתרץ תרוץ ר"י ז"ל לאשמועינן חידושא דאפי' אם היה האופן דאמרינן מגו בב' עדים עכ"ז כאן המגו הוא גרוע ונפסד והטענת של הזמה או הכחשה היא יותר אלימתא שיש בה כדאי לשרש אחריהם כל חד באופן שלו וא"כ אי אפשר להאמינם במגו גרוע כזה. (עם שתי' הא"ר ז"ל ותי' שלכם בענין הע"א אינו כלל לכל אפוא יען דאחר האמת קי"ל מגו בב' עדים לא אמרינן) א"כ עדין קושיתכם נצבה כמו נד על התוספות מה להם לחתר אחר תי' ר"י ז"ל תיפוק ליה דהמגו גרוע לזאת אעשה גם אנכי לביתי ואבנה דיק במקום נאמן וממילא תנתק ותמוש כל ריח קושיא על התוס' והיינו שכד דייקינן שפיר בשום אופן לא היו יכולין התוס' לתרץ תי' זה (ר"ל דהמיגו ריע) מבלי שיהיה נכלל עם תי' דמגו בשני עדים לא אמרינן כדברי ר"י וכמדובר לעיל:
כרך של רומי · חלק י״ח סימן ל״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
