כרך של רומי · חלק י״ז סימן ט׳

והנה המעשה המפורסם הלזה אשר עליו נשען חיבור בעל ואשתו והוא הנקרא מאטרימוניו בלשון המדינה לפי תורת ומנהג ישראל מאז היה לגוי הם קידושי כסף או שטר שאם עשה איש ישראלי מעשה כזה לפני ב' עדים כשרים עם אשה ישראלית כיוצא בו הרי היא אשתו לכל דבר כפי התורה ולברר שמעשה המפורסם כדת משה וישראל הוא דוקא מעשה הקידושין האמורים ולא דבר אחר בשו' אופן זה אינו צריך ארוכו' דברי' לבררו כי הוא ידוע ונגלה לתלמידי דבי רב שהרי התורה אמרה. כי יקח איש אשה. ולא אמרה כי יבעול או כי יבא אלא נשתמש דוקא בלשון קיחה ובאמת קיחה זאת איני יודע מה היא ואיך יהיה מהות ואופן יציאתה מן הכח אל הפועל? אם נפרש הדבר כפשטו וכחומרייתו ממש ושהיא ר"ל הקיחה קיחה בידים ממש והיינו שמגביה האשה מן הקרקע או לוקח אותה בידו ומתחת זרועות ומוליך אותה ד' אמות כבהמה הנקנית במוסירה לעיני הנצבים כדי להודיע ולפרסם שבמעשה זה הרי היא אשתו לכל דבר. הנה מלבד שרעיון כזה הוא מהרעיונים הראוים לקוברם קבורת חמור או להסתירם כאשר יתגנב העם הנכלמים וכמו שיבא לקמן עוד זאת כי אי אפשר בשום אופן לפרש כל קיחה הכתובה בתורת קיחה בידים ממש ומה נעשה ביום שידובר בנו מקרא מלא ואנכי נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחת'"י מיד האמורי בחרבי ובקשתי (בראשית מ"ח פ' ) ואיך שדה וכרם יהיו נלקחים בידים נגד טבע הדבר א"כ שורש קיחה הכתוב בתורת משה לא בכל המקומות יתפרש קיחה בידים ממש אלא יתפרש קנין והעברת אותו דבר מרשות לרשות באיזה אופן שיהיה ועדיין יגענו ולא הונח קנין זה מה מהותו? ואיך יוצא אל הפועל? ומה מעשיו וגדרו? הא תינח בענין קנין יעקב עיר שכם כבר הודיע הכתוב דמהות הקיחה והיינו הקנין היה בחזקה ובזרוע נטויה וכמו שסיים ואמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכל זה איננו שוה לנו כי איך אפ' שיעלה בדעת שום אדם שכל קיחה האמורה בקנין הקרקעית תהיה באופן זה באמת אין הדעת סובלתו וכמובן הפשוט. ואף אם באלף יגונות נסבול צער זה לפרש כן אופן קיחה וקנין הקרקעות באין זולתם אין מי שיוכל להכחיש כי הוא צער ממית השכל אם יביאנו ההכרח לפרש גם קיחה האמור' באש' בחרב ובחנית הס כי לא להזכיר!!! אם לא שבהכרח הגמור קיחה זאת או קנין זה יוצא לפועל גם בקרקעות גם בקנין נשים באופן אחר נאה ויאה בעיני אלהים ואדם. והוא ודאי על ידי נתינת כסף שנותן הקונה להמוכר או האיש לאשה ובאופן זה יוצא לפועל הקיחה שנשתמש בה נותן התורה בהם שהוא קניין בלשון דלת עם ועם. וזה יתברר לנו מקנין שדה עפרון שקנה אברהם וכמאמר הכתוב וישקול אברהם לעפרון את הכסף וכו' ויקם שדה עפרון וכו' לאברהם למקנה לעיני בני חת (בראשית כ"ג) ומאחר עלות כל הראייות האלה הנך רואה איך התברר הדבר באר היטיב שכל שורש קיחה הכתוב בתורת משה אצל דבר אחד או ענין אחד שטבע אותו ענין אשר הונח עליו ונשתמש בשורש זה אינו סובל להניח לבארו קיחה והגבהה בידים ממש כמו שהוא באמת ענין קיחת השדה והאשה שלא יפול בהם קיחה והגבהה בידים ואם הוא תחת האפשר ליפול באשה עכ"פ הוא דרך בזיון ונוול שאין אחריו כמוהו להגביה אשה א' מן הקרק' או למשוך אותה כבהמה הנקנית במסירה והנביא קורא בגרון כתפארת אדם לשבת בית וגם חכמי התלמוד אמרו גדול כבוד הבריות שדוח' ל"ת שבתורה א"כ בהכרח יתפרש קיחה האמורה באשה היא קיחה בכסף או בשטר כמו שנמצא בקרקעות וגם קטן חזקה השייך בקרקעות שייך ג"כ באשה והיא הביאה לשם קנין אלא שחכמים הראשונים אסרוהו אופן קנין זה והחרימו בכל אלות הברית על ענין זה משום כבוד הבריות. אבל לעולם אם קידש באופן זה קידושיו קידושין אפילו שמלקין ומחרימין אותו יען שהוא קנין מהמין הג' והיא החזקה הנמצא בקרקעות אומרו הכתוב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ולדעתי אפילו שהוא חוץ מדרכינו נאמר שאפשר שחטיפת בני בנימן נשים מן המחוללות היא חטיפה לשם קידושין וקנין כדי שיהא הענין בהתר גמור גם אחר האלה הגדולה ההיא שנשבעו כל ישראל שאיש מהם לא יתן בתו לבנימן לאשה והענין הוא כך שאנן קי"ל שאפילו החרימו כל הקהל וכל ישראל שלא יקדש אדם אשה אם לא בפני ב"ד או בפני עשרה ושאם עבר וקדש שלא יהיו קידושיו קידושים והוה עובדא כי עבר אחד על החרם הנורא וקידש שלא כמשפט החרם וההסכמה אפילו שמלקין אותו עכ"ז קידושיו קידושין כי ענין הקידושין חמיר טפי שהוא מן התורה וכיון שאדם קידש אשם הבא עליה הוא במיתת ב"ר ומביא ממזרים לעולם ואיך יבא קשרי אנוש והם הסכמות ויבטלו קשרי איש ואשתו שהם הקידושין ושהם תוריים ונבואיים שעל פי הקידושין האלו גוזרים ב"ד מיתה ועונשין ראה בתשובות הריבא"ש ז"ל באורך כי איני זוכר עתה הסימן וזה אני אומר שהיתה כוונת איש ישראל שאחר שנשבעו שבועה חמורה מצאו פתח זה והיינו שילכו בני בנימין ויחטפו מן המחוללות והחטיפה היא ג"כ קיחה האמורה בקנין האשה (אלא שאינה דרך כבוד וההכרח לא יגונה לפו שעה הדחק) ואין מקרא יוצא מידי פשוטו כל דשייך בה הגבהה וחטיפה ואחר שעשו קנין זה הרי קידושין גמורין ויש לדון דין אשת איש גמורה. וממילא אתי קשר דאורייתא שהוא ענין הקידושין וכאמור ומפיק קשרי החרמים שהם קשרי אדם ויש להם התרה וזה מלבד הטעם שאמרו לא יתן והם לא נתנו אבל הם עלילות דברים כל שהיה ברצונם והוא הנקרא פריטיסטי וכן לא יעשה אבל ע"פי האמור נכון הדבר עד מאד ודוק ואם כה תאמר אחרי שהראת לנו בכחך זה שקיחה האמורה אצל אשה הוא קנין א"כ יאמר בפירוש כי יקנה איש אשה במקום כי יקח ותשקוט הארץ. ידידי! הפרש גדול בדבר ואין אתה מרגיש בו? תמהני! כי יקנה לא יאמר כי אם על הקרקעות והעבדים שיש לו שליטה גמורה עליהם מה שאין כן באשה כי אינה שפחתו אלא שיש לו ממשלה עליה כמאמר האל והוא ימשל לך וע"ז שייך קיחה דוקא ולא קניין: