כרך של רומי חלק י״ז סימן י׳

ואחר כל האמור ומדובר התברר לעיני השמש שקידושי כסף וזהב הנהוגים בישראל מאז עמדו רגליהם על הר סיני (כדי לברר על ידם הזכות והקנין הגמור שיש לו על אשתו לפי משפטי התורה) הם קידושין תוריים נבואיים כתובים בתורה שבכתב מבלי שנצטרך לשום קבלת החכמים והרבנים בשום אופן שבעולם כי מהמקראות מפורשות מפורש יוצא שאותן לקוחין של איש ואשה הם על אופן האמור ולא זולתם ואחר שנתברר לנו אופן הליקוחין הללו על מתכונתם נתנו נעלה ביד רמה בכל הלאוין החמורים הכתובים בשאר בשר והדומה להם ובראש כולם לא תנאף שהוא ניאוף עם אשת איש דוקא וכמו שביארו הכתוב במקום אחר ואיש כי ינאף את אשת רעהו וכו' שנשתמש בלשון ניאוף ולא בלשון בעילה או ביאה וקריבה וכדומה ואי לאו שיש מעשה מפורסם אשר בו מודיע ומפרסם לעיני כל רואה שהיא אשתו גמורה ושהבא עליה אח"ך ענוש יענש ככל הכתוב בתורה ולא זו בלבד אלא שגם המעשה המפורסם הזה מוכרח להיות מכובד ומפואר מבלי שום ענין מגונה עשוי לעיני כל חי (כי חוש המישוש חרפה היא לנו כמ"ש הפילוסוף היוני) כדי שיתפרסם הדבר יותר ויותר. אם לא שהוקדמו כל אלה הענינים בתורה כדי להודיע אופן ליקוחין בעל ואשתו איכה נודע הדבר אשר דברו ה' כאריה ישאג ביום צוותו בקולות וברקים לא תנאף ומהות הניאוף הזה הוא בלתי נודע לנו? יען לא בירר לנו באיזה אופן באיזה מעשה יתברר לנו כי זאת האשה היא אשת איש ואם בביאה? הרבה נואפים ובועלי נדות וביאות שפלות איתנהו בעולם ואין חייבים עליהן שום עונש חמור ומהיכן יתודע לנו שמפני שבעל איש אשה אחת קנה אותה קנין גמור וחמור כדי לשפוך דם נקיים מכל הבא עליה אח"ך? הס כי לא להזכיר! כי אפי' דת מחודשת מפרטי אחד יבאר ויברר הדברים כשמלה אופן הקניות והסדרים על בוריין ישוב גוזר ומזהיר ומעניש ככל העולה על רוחו כ"ש למחוקק הגדול הבונה בשמים עליותיו שהעניש עונשים גדולים ונוראים ואלות וקללות נמרצות וכריתות ומיתות ב"ד בכל הלאוין וכל העריות שבתורה ולא יודיע לנו ויורה עורים בדרך גבר בעלמ' מקודם לכן ויאמר כך וכך אופן דביקות איש ואשה שזכו להיות לבשר אחד ואח"ך כארי יקום וכלביא יתנשא להרוג כל הבא עליה חיי ראשי! איני יודע אם יש בעולם דעת בהמי שדבר זה אינו שופטו מצד עניות דעתו והוא ברור מאד:

כרך של רומי · חלק י״ז סימן י׳

על התשובה הזאת