כרך של רומי · חלק י״ז סימן ל״ד

ואחרי שהצעתי הצעה קטנה זאת ושהיא אמתית בכל פינות חלקיה לכו נא ונוכחה בענין מפותה ונמצא מבורר לעין כל שאין הדין נותן לכופו שישאנה בעל כרחו ובפרט כשאנו רואים טעמים מספיקים שאי אפשר לו לישאנה תחילה נאמר כי אין ספק כי ענין הפתוי הזה והוראתו הוא נטיית לב שכנגדו לדברים או עניינים מקובלים אל החוש והדמיון שעל הרוב כמעט כולם יתנגדו אל השכל הישר. וזהו ענין הפיתוי האמור כאן ר"ל שיסית את הבתולה ויטה רצונה בדברי שקר בהבטיח לה שישאנה ומגזים לה ואומר שאם ימדו שמים מלמעלה לא יבגוד באהבתה וכאלה רבות אתו דרך משל שאפי' שהוא בן מלכים וא"א בעולם שישא כי אם בת מלכים כמוהו והוא מדיני המלוכה עכ"ז הוא מבטיח אותה בדברי שקר לאמר לה כי הוא ימאוס בכתר מלכות ויפרד ממשפחתו ומבית המלך אביו ויצא ערום ועריה מכל הכבוד אשר לאביו ובאהבתה ישגה תמיד והיא כשומעה כל ההבטחות יוצאות מחדרי לבו תתפתה ותשמע לו זהו תכלית כונת הפיתוי הלזה הן חסר הן יתר הכל לפי מדרגת המאורעים והענינים ואחר זה אני משביע להקורא אהובינו שיפשיט את בגדי הקנטור מעליו וילבש מעיל צדקת הויכוח וישיבני דבר אמת אל אשר אני שואל מאתו לא יכחד ממני דבר איך ציירה בדעת' הנערה הזאת נשואי' הללו שהבטיח אותה לישאנה האיש הלזה? ציירם נשואים אפשריים או בלתי אפשריים? ר"ל ציירה נשואים שביציאתם אל הפועל לא יגרמו שום נזק לבעל מכל צד ופינה וזהו אפשריים ר"ל שלא יולד בסיבתם שום השחתה מדיניית לא פרטית ולא כללית? או ציירה אותם להפך ממש ע"ד קשים לזווגם כקריע' ים סוף וזהו בלתי אפשריים מצד השחתה וחרבן משפחות הגורמים נשואין אלו וכדומה לזה אם יאמר לי הנערה הזאת ציירה נשואים אפשריים גמורים וע"ז נשמעה לו והאמינה ונשקה לו אני אומר לך א"כ היא זונה נשכחה ואותה ביאה היתה למלאות תאותה דוקא דאם נשמעת לו כדי שישאנה מאחר שציירה בדעתה דהנשואים הם אפשריים מה זו מיהרה לעשות הנבלה הזאת וכן לא תעשנה הבתולות הכבודות והצנועות? ואדרבא אם רצונה בנשואים אפשריים אלו תוסיף להתקשט עצמה בכל מיני קשוט ותראה לו כל הוד יפיה וכורא לא תחוי ליה ולא תתן לבא אליה לשכב אצלה להיות עמה כדי שהוא יתגבר וחילים יגבר ויחם לבבו באהבתו אותה וירוץ להשתדל בכל כחו אל אביו ואל משפחתו להוציא אל הפועל נישואים האלו מאחר שכבר אתה אומר. שציירם נישואים אפשריים למה רצתה לגלות ערותה? אם לא כי באמת יצרה אלבשת וע"ז בו בפרק לא בקשה דבר עיקרי כי אם למלאות תאותה כי זונה זנונה היא ועכשיו תואנה היא מבקשת לתלות עצמה ולומר שהיא לא מסרה עצמה אלא כדי שישאנה ובאמת הוא שקר מפורסם שאם הנשואים הם אפשריים אנן סהדי מטבעו של עולם כי אדרבא יותר ויותר הייתה מרותת בהלהיבו ובבל יבא אליה ממה שהרויחה עכשיו שכבר בא אליה ומילא תאותו כי על ידי זה יתהפך אהבה לשנאה וכמעשה אמנון ותמר. ואם כה יאמר לי אל אחי! הדרי בי! ואני אומר לך שהיא ציירה בדעתה הנשואים שהבטיחה לה כמעט בלתי אפשריים וע"ז עשתה בחכמה להשמע לו כדי לאשר ולקיים נשואים הללו בדינא ובדיינא א"כ גם אני הדרי בי ואני אומר עכשיו כי אין ראוי לקרות' עוד בשם זונה בלבד כי אם שית זונה ונצורת לב הומייה וסוררת ומלסטסת את הבריות ממש להטות אנשי צורה ברוב לקחה כדי שילכו אחריה פתאום ולא ידע הבחור העני שנלכד בה כי בנפשו דבר מפני פגם משפחתו כי אחר מעשה זה בודאי תצא אש המחלוקת מאביו וכל בני משפחתו לאמר לו או שיבטל נישואים הללו או יגרשוהו מהסתפח בנחלת אבותיו ואוסרים עליו ההנאה עד כדי שוה פרוטה וכאלה רבות מכלות עינים ומדיבות עד כי מרה תהיה באחרונה ובעד אשה זאת מרעה אל רעה יצא עד ככר לחם ועד לטרוף נפשו באפו מחמ' יאוש כאשר שממו עליה רבים ונכבדים ואחר כל זה יאמר לי הקורא המשכיל! למה יגרע נדון זה מכל דין אונאה ומקח טעות שבעולם שאם ראו הב"ד שהמוכר אינה והטעה ללוקח או בהפך דבטל המקח? ואם בממון הקל כך. בדברים כאלו דחיי העולם תלוים בהם כמו שהוא זיווג איש ואשה שהם חיי האדם ומרגועו וחיי הזרע הנולד מהם עאכ"ו שיהיה הדין נותן שלא לחייבו ליקח אשה שאינה הגונה ואינה לפי כבודו. ואיך נחייבהו בנישואין שבשבילם ישבע במרורים ירוה לענה וראש כל ימי צבאו? זה באמת אין הדעת סובלתו. היש מקת טעות גדול מזה? ולמחר כל ענייה ומדלת העם או בעלת מום במומין שבסתר או שבגלוי תעשה בדעת ומרמה ותשב בפתח עינים לפתות בחורי חמד בקריצת עין ובהראות להם כל כלי חמדתה וכיוצא וידוע כי האדם מחומר עכור קורץ ובפרט בעת יזרוב הבחרות בחומו ידעכו הבחורי' ממקומם ויתמהרו לבא אליה כמהר צפור אל פח ויפילו עליהם גחלים עוממות ורשת תנאים גדולים ורעים כאשר יפול הטל על האדמה ושוב יהיו מלאים חרטות בטענות מספיקות בעיני אלהים ואדם ואחר כל הטענות המספיקות למה נכוף את הבחור הזה לקיים מקח טעות כזה? ואיך נאטום אזנינו מזעקת העני הצועק חמס לפנינו ואומר בזה הלשון. רבותי! תדעו נאמנה כי אעיקרא אלולי שהתחילה היא להראות לי פנים חלילה לי! אם הייתי מתקרב אליה ואף אם לא תאמינו לי ושאני התחלתי בהרהורי עבירה אין מי שיוכל להכחיש כי אם לא הייתי מוצא פתח פתוח לפני לא היה לבי נמשך אחריה וסוף כל סוף אי שמים!!! אני לא אנסתי אותה אני פתיתי אותה בדברים להשקיט יצרי מזעפו והנערה הזאת יודעת מאד כי הענין רחוק להוציא אל הפועל נישואים אלו שהבטחתי אותה בהן ולמה נתפתית? אלא ודאי או שהיא זונה נשכחה או שרצתה במרמה להפיל אותי כמכמוריה כדי ליקח בן מלכים כמוני וכיוצא מאלו הטענות לפי מצב המאורעות והדיין השומע הטענות האלה והמעשה שיזדמן לפניו הוא מעשה מבורר הפיתוי והרצון בלתי שום זכר אונס וכפיה כלל איך יוכל להחליט לכפות הצד האחד יותר מהצד הב'? והדבר לכל הפחות הוא בספק גמור מי פיתה למי ומי עיקר הסבה במאורע הלזה? אלא ודאי שמצד משפטי השכל בהכרח כה יהיה משפט הדיין האמיתי ובלתי בעל פניה וכה יגזור אומר והיינו אם רואה שאינו כל כך רחוק לזוגם משתדל בכל כחו שישאנה וזיווגם יעלה יפה ומקובל לרצון מאחר שכבר נראה הפיתוי והרצון מב' צדדים ואפשר שיוכל לכופו כפי מה שהוא הענין דרך משל כי רואה נזק גדול לנערה בהשאר אלמנות חיות ולאידך גיסא לנער לא יהיה לו שום נזק כלל יקחנה ואדרבא יראה כי טוב לו עמה מכמה צדדים הכל כפי מה שיזדמן הענין לפניו יוכל עשוהו בלי ספק והיה ה' עם השופט ולהפך כי רואה הדבר קשה כברזל ר"ל שנישואים הללו יהיו גרמא בנזיקין גדולי' אל האיש הזה ולנערה לא תעשה דבר אם יקח זה או אחר אז ודאי ישיתו עליו הקנס הראוי ויפרדו איש מעל אחיו ותשקוט הארץ זהו משפט השכל אשר יגזור במפותה מבלי שום ריח ספק מה שאינו כן באנוסה וכמובן הפשוט ואם כה יאמר הקורא הנעים ואת מי אין כמו אלה? ומי לא ידע כי זה אמת מצד משפטי השכל הישר? ודבר זה הוא ידוע ונגלה לעין כל מבין עם תלמיד כי הוא ממש כמו כל דבר המוטל בספק דנניח הדברים באותה חזקה שיזדמנו לפנינו מבלי שנכוף לצד הא' יותר מהב' אבל מה נעשה ביום שידובר בנו מקרא מלא במפותה מהר ימהרנה לו לאשה? ועדין לחלוחי' הדיו קיימת במה שאמרת שתורת הנבואה תבטל תורת השכל? וא"כ בהכרח גם נדון שלפנינו הוא מאופן זה היצריך לבטל משפטי השכל ונגרור אחר משפטי התו'. ידידי! כן לא יעשה בין המתוכתים להפוך הדברים. הלא אמרתי לך ג"כ שכל זה הוא כשהדבר בא מפו' בנבוא' או בקבל' הפך מה שהשכל גוזר מבלי המלט אז ודאי ראוי לבטל תורת השכל ולתלות הדבר בחסרון ידיעתנו בשורשי הדברים לא כשהדבר שבא בנבואה הוא בספק ויסבול פירושים רבים דודאי דבר בפרק יקנה הענין פנים אחרים והוא לפרש משפטי התורה על פי משפטי השכל באין אומר השב ואדרבא זאת חובתנו ונעשנה כי גם שכלנו מתת אלהים הוא: