כרך של רומי · חלק ט״ז סימן כ׳

והשתא אם הגע עצמך כי יהיה המומר חי ובסיבת הזכרון עדות המזויף הלזה נפטרה אשת המומר מהזיקה המרה הזאת והלכה והיתה לאיש אחר ואח"כ יבוקש הדבר למלכו' וימצא כי עמדה ונשאת בהכרח המלכות אפיפיורית יעשן אפה וקנאת דתה בדיינים ובראשי הקהלה איך פטרתוה בגט נגד מאמר וגזרת האפיפיור יר"ה? ובהכרח גם הם יתנצלו עצמם באומרם אין נבות חי כי אם מת והרי זכרון עדות מהכהן הראש שאוספיד"אל בידינו שהוא העתיק בהעתק מקויים מהפנקס הגדול אשר באוצר הלשכה ואחר כל זה יאמרו נא יראי ה'! מה יהיה המשפט החרוץ על הכהן הנצרי הלזה? הא ודאי אין מי שיוכל להכחיש שאם לא יהיה אחת דתו להמית עכ"פ יצא דבר מלכו' והחקיר' להכניסו בכיפה בסאנ"טו אופיצ"יו אשר משתיו יגורו אלים בנודע. ועד נצח הכהן הזה לא יראה אור והכל בדינא ובדיינא שבאמת כמה רעות גדולות גרם שזייף ושקר והשחית והתעיב גם בדיניהם גם בדינינו וגרם קלקול דתיי גם להם גם לנו אשר אנו מסתופפים בצלם בקיום דתנו כנודע. וחרבן עולם אל העניה הזאת אשת המומר על לא חמס בכפיה עד להפליא ולדעתי אומדנא זאת היא גדולה ותקיפה מאומדנות הרב גו"ר פ' ג' סימן ג' ה"ר היד"א ח"א דע"ג ע"ד או' קכ"ה באומרו. שאם יתפרסם הדבר אל המושל יעליל עליו כי הוא הרגו עי"ש. שהתם הוא ספק גמור העלילה ואפשר לא יתפחד ממנה הגוי כיון שבאמת ידיו אמונה ולא נגואלו בדם ואמת יש לה רגלים ואינו מתפחד מספק זה שמא יעליל.לא כן בנדון שלפנינו שיהיה נמצא הכהן הזה כגנב הנמצא במחתרת מאין המלט כי פעל ועשה השחתה בפועל נגלה שלא היתה כמוה בעולם ואם מפני שהיה מכריז הגוי ואומר. הרגו לפלוני לא נקרא מכוין להעיד דלא מעייל נפשיה לאכרוזי בשקרא כמ"ש העדות ביהוסף ח"ב סימן כ"ה כ"ש וק"ו בכתיבתו וחתימתו אשר לא תמחה לעולם ועד ושהוא נכנס מפניהם בסכנה גדולה וכנז"ל שודאי הוא יותר גדול ונפלא מהכרזה כמ"ש רז"ל שטר קלא אית ליה וזה השטר שיצא מתחת יד הכהן לא לבד דאית ליה קלא וגדול כחו יותר מהכרזה אחת בעלמא בפה ובשפתים אלא דנתן חרב חדה ביד אחרים להכרית מארץ זכרו איך זייף כגון דא גמירי דלא מעייל נפשיה לאכרוזי ולאכתובי ולאחתומי בשקרא.