כרך של רומי · חלק ט״ז סימן י״ז

הנה הרב בני דוד שם מחלק בין שטר דמכוון להעיד לפנקס או כתב מיוחד שליח לישראל שאין לחוש בהם למכוין להעיד ומהיכן יצא החילוק הזה אם דבר ה"ה הוא כהלכתא בלא טעמא? והרב א"ר אלאפנדרי ז"ל בקו"ע דקכ"ו ע"א ובתשו' סי' ג' ה"ד היד"א ח"א דס"ט ע"ד או' מ'. אומר דבכתב יש להסתפק בו אם הוא מסל"ת דבמה יבחן? א"ד כי אין הספר מצוי אצלי כמו שקדם ואין ספק שכוונת דבריו היא. בכתב ששולח הגוי לישראל להודיע מיתת פלוני דנר' באילו מכוין להעיד דאלו היה בע"פ ברוב דבריו הנשמעים מפה לאזן היינו מבחינים אם מכוין להעיד אם לאו דמינה אגב אורחין למדנו שאם היה הכתב באופן מסל"ת גמור כגון דלא כתב הגוי אל הישראל דבר זה כי אם מילתא אגב אורחיה וכיוצא דומה לנ"ד והרבה ביוצא בזה הא ודאי לרגעים תבחננו אם הוא מסל"ת אם לאו וזה ברור בכוונת דבריו שאין האותיות מחכימות לפני יהיה איך שיהיה הרי גם הרב א"ר ז"ל ס"ל בפשיטות דסברת ה"ה בנויה היא דוקא בטעם מספיק שמא ע"י כתב לא יתברר המסל"ת הגמור והשלם הצריך לנו בהתר עגונות ולא שס"ל לה"ה דאפי' הכתב הוא מסל"ת בכל תנאיו דעכ"ז פיגול הוא לא ירצה מפני הבו לה דלא להוסיף עלה אל תרי קולי כמ"ש הרב הלבוש ז"ל (עם כל פקחותו ועומק עיונו בשרשי הדינים בעיון ישר למכיר ורגיל בו) חלילה! לא תהיה כזאת בלב רחב בפתחו של אולם ברבינו ה"ה חבר טוב להמעיין הנפלא הוא רבינו הר"ן ז"ל היורד חדרי בטני הענינים עד שרשי שרשם גם הרב הפסקן החריף והעצום הרב עדות ביעקב ז"ל אשר נלחם עם הרב מרן החבי"ב ז"ל בזרועו הנטויה (עיין בספרו שם סי' ע"א וע"ב א' ג' ב' ותראה איך לב הרב אביר יעקב מבעית בתלמוד ובסברה ישרה ותראה פלאות) הנה גם הוא ז"ל גם הרב מר אביו שם בסי' י"ג כולם מפרשים דברי ה"ה ז"ל בטעם מספיק הנז"ל שמא לא יהיה מסל"ת ככל חוקותיו כמו שיעויין בדבריהם באורך ולא כהלכתא בלא טעמא. והרב עה"ג ז"ל כבר כתבנו שהוא הראשון היוצא לקראת נשק לגדל ולחזק היסוד האמיתי הלזה ועם שבסו"ד כתב כי לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה אין ראיה מזה שכן דרך כל הפוסקים כשיש להם ראיות אחרות יפות ובריאות יותר מספיקות לסמוך עליהן פסק דינם שמשתדלים ליפות דבריהם כדברים כיוצא באלו כדי לחזק פסק דינם יותר אבל לא מן השם הוא שנשליך שכלינו לאיבוד כי העיני' ניתנו לפני' ולא לאחור כמו שכתב רבינו הרמב"ם במורה וגם לנו לב להכריע כשהשעה צריכה לכך והדין מצד עצמו הוא דין אמת ומה יושיעונו החיכוכים להחמיר שמתחככים בהם איזה אחרונים ובפרט בהתר עגונות? גם הרב כנסת יחזקאל סי' ט' הוא נכלל בכלל זה ממש שאחר שנדונו היו בו ראיות אחרות עשה זאת טפלה בהשתמשו מסו"ד העה"ג הנז' שחשש להחמיר גם בלא טעם וריח אלא שאיננו שוה לי מה שצירף לדעת זאת ס' מוהריב"ל ח'"א סוף סי' ב' באומרו אחר סי' ה' וכ"כ מוהריב"ל וכו' ומ"כ בגליון הספר מכתיבתי וח"י כתוב וז"ל. מעולם הסכים מוהריב"ל על פי' ה"ה אלא אדרבא כתב והוא סבור כלומר וליה לא ס"ל המשי"ח ס"ט עכ"ד ועכשיו אני רואה שיש בדברי טעם כשר וליראת האריכות איני מבאר דברי יותר גם הרב שב יעקב א"הע סי' יו"ד דכ"ח די להון אמרי דילנא הוא בהמשך כל הפוסקים הגדולים כי מוסכם הוא על היסוד הזה וגם מרן ומור"ם ז"ל בהגה"ה מכללם כיעויין בדבריו באורך ואין לתמוה עליו כי אם שתצריף דעת הריב"ש ז"ל לדע' ה"ה בביאו' הלבוש והח"מ שהוא משו' הבו לה דלא להוסיף עלה גם בלי טעם ואם הריב"ש נשתמש בכלל זה לאו חק' חקק אלא טעמ' רבה יהיב למילתיה בסוף דבריו לומר. שאין הנכרי בקי להכיר אם חבירו הגוי היה מסל"ת או מכוין להעיד מה שאין שום טעם לחלק בין כתב גוי מסל"ת לבעל פה דלית להסתפוקי ביה בשום אופן ואם יפול האופן. אופן כתב משובח במסל'ת איך יאמר הריב"ש הבו לה דלא להוסיף עלה אחר שאין טעם מספיק לחלק ביניהם? וכמו שכבר כלל הדברים האלה באנפי נפשייהו יוצאות מתוך האש מפי אריה העה"ג ואנו נשתמש מהם לאתמוהי על הרב שב יעקב ז"ל בצירוף דגם דעת רבו של הריב"ש הוא הר"ן ז"ל מכלל המתירים ועלתה יפה יפה השערותינו דגם הריב"ש גריר אבתריה בלי ספק יהיה איך שיהיה גם הרב שב יעקכ עם שנר' בסו"ד חוכך להחמיר הוא בלי משען ומשענה ושום סברא מחודשת כמו שיראה הרואה בדבריו וגם היה לו בנדונו הרבה דברים אחרים לסמוך התירו עליהם ועיין דרכי נועם ה"ד היד"א ח"א דע"ד ע"ב סוף אות קמ"א ודון מינה כי כן רגילי הפוסקים ושוב אחז"ר ראיתי להרשב"ש סימן רס"ד דף מ"ח ע"א: